האם ישנו קשר בין עוני להשמנה?

יש קשר בין מעמד כלכלי נמוך לעלייה במשקל

מה הן הסיבות להשמנה?

סיבות להשמנה לא חסר. להלן כמה מהן:

• תורשה: קשורה להשמנה, לרבות לידה של תינוקות עם מספר רב במיוחד של תאי שומן. אי לכך, קיימת נטייה גנטית להשמנת יתר של ילדים להורים עם בעיה דומה.
• פעילות גופנית בהיקף ועצימות לא מספקים: על פי ההמלצות יש לבצע לפחות 150 דקות בשבוע פעילות אירובית וכן גם לבצע אימוני כוח, קואורדינציה וגמישות, מה שכמובן לא תמיד קורה. חלק ניכר מהאנשים, ובעיקר ילדים, מכורים למסכים מסוגים שונים ומנהלים אורח חיים סדנטרי-יושבני.
• חשיפה אדירה למוצרי מזון מסוגים שונים: כמות הפרסומות העצומה של חברות המזון חסרת תקדים, וכמובן יש לה השפעה על מידת הצריכה של מזון זה או אחר. בנוסף לכך, במרבית המקרים מדובר על מזון עתיר קלוריות או כזה שאינו כולל רכיבי מזון חיוניים. בנוסף, חשוב לציין שגם מזון בריאותי עשוי להיות עתיר קלוריות ולא ממש לסייע לתהליך ההרזיה באשר הוא (לדוגמא, סלט עוף עם קרוטונים, בוטנים ורוטב עשוי להיות בעל ערך קלורי של 600 קלוריות לא כולל פרוסות הלחם הנלוות!).
• אכילה רגשית: שכיחה לא מעט במחוזותינו. מדובר על אכילה רגשית שאינה מתוך רעב אלא מסיבות אחרות לחלוטין. במקרה זה, לעיתים אין מנוס ויש צורך להיעזר באיש מקצוע כמו דיאטן המומחה בתחום.
• מיתוסים וזרמים שונים בתחום התזונה: קשה להאמין איזו השפעה רבה יש לאדם זה או אחר, במיוחד אם הוא כריזמטי,על האנשים "מן השורה". מדובר באנשים שאינם כלל אנשי מקצוע (במרבית המקרים) וממליצים בחוסר אחריות משווע לאנשים עימם הם באים במגע לשנות מקצה לקצה את התפריט התזונתי, וזאת ללא השכלה אקדמאית רלונטית כלל ותוך יצירת מצב בו אנשים עושים שימוש במזונות שונים שברוב המקרים אינם ערבים לחיך ולא פחות חשוב - מדובר במרבית המקרים במזונות היקרים משמעותית ממזונות מסורתיים.
• בחירת מזונות שגויה: צריכת ג'נק פוד, המעטה בצריכת ירקות ופירות, שתייה של משקאות ממותקים ואך דיאטטיים לכאורה (כגון: מים בטעמים ועוד המכילים בחלקם הגדול קלוריות) ועוד, קשורים ישירות להשמנה ועלייה במשקל. כמו כן, ישנה עלייה רבה בצריכת השומן מסוגים שונים. אפילו במזון בריאותי עשויה להיות כמות שומן גדולה מאוד שמשפיעה על מספר הקלוריות היומי. ניתן להבחין בקלות באוכלוסייה בכל הגילאים, שייתכן שכלל לא צורכת כמות מזון גדולה, אך אחוז השומן בתפריט היומי גבוה מאוד ואף עובר את ה- 40%.
• הסביבה: גם לה השפעה רבה. המשפחה, השכנים, סביבת הלימודים של הילד/מתבגר ועוד.
• הרמה הסוציואקונומית: בסקרים שנערכו בעבר על ידי משרד הבריאות הוכח קשר בין רמה סוציואקונומית נמוכה יותר לבין השמנה. מתברר שאבחנה של ילדים ומתבגרים כבדי משקל נעשית מאוחר מדי או לא קיימת בכלל. קשה להאמין אך יש ילדים ומתבגרים שמנים רבים שפשוט "נעלמים" מהעין. ההורים לא ממש רואים את ההשמנה החריפה מול עיניהם ובוחרים להתעלם, לא נעשות בדיקות בתדירות מספקת אצל הרופא המטפל וההשלכות - ילד שמן, במרבית המקרים, יגדל כמבוגר שמן. ניתן לציין בנקודה זו מחקר שנערך לפני כמה שנים בישראל בו נמצא ש- 30% מהילדים העניים בישראל - שמנים. בנוסף, נמצא שילדים שלא אכלו ארוחת בוקר ושאמותיהם עישנו - נטו יותר להשמנה.

לקריאה נוספת:
השמנה אצל עוזרות בית ומטפלות זרות
בעיות תפקודיות אצל הסובלים מהשמנה קיצונית
ניתוח בריאטרי: כל המיתוסים

עוני והשמנה

• תת תזונה ורזון היו שכיחים כבר בעבר אצל בעלי מעמד סוציו אקונומי נמוך. במאה הנוכחית וכמובן בזו שלפניה התהפכו היוצרות וצריכת שמן, סוכר, מלח הינם נגישים מאוד וזולים, וזאת בין השאר בשל ההתפתחות האדירה של הטכנולוגיה וסיבות נוספות. מזונות אלה מסובסדים מרביתם על ידי המדינה, ולכן צריכתם גדולה בקרב מעוטי היכולת הכלכלית.
• חשיפה למזון איכותי נמוכה יותר בשכבה הסוציו-אקונומית נמוכה.
• ההורים פחות מעורבים בגידול ילדיהם ובסמכות הורית, וזאת בין השאר בשל הימצאות שעות רבות מחוץ לבית לשם הדאגה לפרנסה.
• המגורים הינם באזורים בהם ישנם קיוסקים ומקומות לממכר מזון שאינו מזין, זול במיוחד ומתאים לאוכלוסייה הגרה במקום.
• הדוגמא האישית של ההורים לעיסוק באורח חיים בריא לא תמיד קיימת באזורים של עוני. הרי גם עיסוק בפעילות ספורטיבית על בסיס קבוע מצריך אמצעים כספיים בציוד ספורט (נעליים, בגדי ספורט, מנוי למועדון כושר או אחר ועוד).

מחקר שבדק את הנושא

אם כך, ככל שהעשירון שהאדם נמצא בו נמוך יותר, עולה בהתאמה הסיכוי לעלייה במשקל ואחוז השומן. נציין בנקודה זו מחקר שנערך במקסיקו, ובדק ומצא שעוני הינו הגורם הסביבתי העיקרי להשמנת יתר בעיר בגבול מקסיקו. מסתבר שהשמנת יתר היא מגיפה במקסיקו. מטרת המחקר היתה לבחון את הגורמים הסביבתיים הקשורים ביותר להשמנת יתר בגברים בטיאנה. נבחרו 4 שכונות ממעמד סוציואקונומי שונה. נבדק נושא מידת ההליכה השבועית, ההקשר החברתי, סיפוק מקהילותיהם, ההכנסה השבועית, החשיפה לחנויות, החינוך, ההכנסה המשפחתית, הביטחון מפשע, הביטחון כהולכי רגל, מבנה הרחובות, מכוני הכושר ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים. מדדו גם משקל, גובה והיקף המותניים. נבחנו 322 מבוגרים (70% נשים) בסביבות גיל 39. השכיחות של השמנת היתר בכלל והשמנת היתר הבטנית בפרט היה 27% ו- 43.5% בהתאמה. השמנת יתר כללית והשמנת יתר בטנית בקרב הנבחנים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר היה 2.4 להשמנת יתר כללית ו- 7.8 להשמנת יתר בטנית בהשוואה לנבחנים ממעמד הביניים.

מסקנות המחקר אם כך היו שמגורים בשכונה בה רמת ההכנסה נמוכה הינו מנבא להשמנת יתר. לסיכום, אכן מסתבר שישנו קשר בין עוני להשמנה. איתור הבעיה בטרם עם תוך טיפול רחב ומעמיק כאחד באוכלוסיית הילדים והמבגרים חשובה עד מאוד מכיוון שהינה קשורה להפחתת תחלואה ובעיות רבות אחרות בעתיד אצל אותה אוכלוסייה.

הכותב הוא ד"ר איתי זיו (Ph.D) מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב. אל האתר של איתי: www.itaiziv.co.il