כורכומין: לתבל את הבריאות

מבחר תבלינים בשוק

עד כאן ההגדרות. כעת לעניינינו. הכתבה תעסוק בתוסף תזונה שהולך ונעשה נפוץ יותר ויותר בשימוש שלנו למטרות בריאות שונות וזהו כורכומין. כורכומין הוא החומר הפעיל שנמצא בתבלין צהוב, הנפוץ מאוד במטבח ההודי. שמו הלטיני (Turmeric (Curcuma longa Linn.
ההודים מאוד אוהבים את התבלין הזה - התפריט ההודי הממוצע מכיל כ- 1 כפית תבלין כורכום ביום. חלקו מרכיב את הקארי המסורתי והמפורסם. אישית, אני אוהבת להוסיף אותו לבישול ואני מוצאת שבנוסף לצבע היפה שהוא מקנה, הוא מחזק את הטעמים של התבשיל, ללא צורך באבקות המרק. הבן שלי שמאוד אוהב פתיתים, דורש ממני להוסיף את הכורכום לתבשיל "שלו".
כמות החומר הפעיל בכפית כזאת נעה בין 150-250 מ"ג חומר פעיל (כורכומין). נראה שעל מנת להביא להשפעה טיפולית של התבלין, עלינו לצרוך בין 500-3,000 מ"ג/יום.

אז אלו השפעות טיפוליות מיוחסים כיום לתבלין הצהוב הזה?

• ההשפעה הראשונה והבולטת ביותר של כורכומין היא השפעה נוגדת דלקת. המחקרים מצביעים על יתרון במגוון מחלות דלקתיות, ביניהם דלקת מפרקים (ראומטואיד ארטריטיס), מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס), ואפילו שיפור בדלקת עיניים כרונית, שנגרמת עקב אלרגיה.
• דבר מעניין נוסף וחדשני הוא ההשפעה של כורכומין בתחום של השמנה והתפתחות של סוגי הסרטן הקשורים להשמנה. בין סוגים אלה נמנים סרטן המעי הגס, השד, ערמונית, לימפומה, סרטן כליות ועוד. גם המנגנון הזה קשור להשפעה נוגדת הדלקת. זאת מאחר שכיום מייחסים להשמנה השפעה דומה לדלקת סיסטימית (בכל הגוף) כרונית. כך מסבירים את הסיבוכים הנפוצים של השמנה כמו סכרת, הפרעה בשומני הדם, וכן התפתחות מחלות הסרטן השונות.
• במחלות דלקתיות של המעי, לכורכום הולך ונבנה מקום של כבוד - מחקרי מעבדה ובבעלי חיים מצביעים עליו כעל טיפול משלים, יעיל ובטוח במחלות קרוהן וקוליטיס. במיוחד מעודדת העובדה שניתן לשלב אותו כטיפול משלים במקביל לטיפולים תרופתיים, והוא נמצא כמחזק את יעילות הטיפול, ולא מתחרה בו. את יעילות הבטיחות של השימוש בכורכומין במחלות מעי דלקתיות מתחילים אף לאושש במחקרים קליניים (עם בני אדם, ולא רק במעבדה), ואף מתחילים להצטייר המינונים המומלצים.
• ואחרון חביב - כורכום הוכח בשורה של מחקרים כמניעה יעילה נגד התפתחות שורה של מחלות הסרטן, ביניהם סרון הלבלב, סרטן ריאות, מיאלומה נפוצה וסרטן השד.

אז איך זה עובד? איך התבלין הצהוב, בעל הטעם העדין, מטפס אל פסגת תוספי התזונה בתחומי בריאות כל כך "כבדים"?

ממה שאנו יודעים כיום, המנגנון הביוכימי של כורכומין דומה במקצת לפעולתו של חומר אחר, שנחקר גם הוא רבות - חומצת שומן מסוג אומגה 3.
כורכומין נמצא כמעכב של חומרים מעוררי דלקת בגוף, כגון COX 2 (זהו ציקלואוקסיגנאז - אנזים המייצר חומרים של המערכת החיסונית שתפקידם לעורר דלקת כדי להילחם בווירוס או חיידק שחדרו לגוף) וחומר נוסף הנקרא NF-kappa B. זה האחרון משפעל תהליכים ברמת התא, וכאשר הוא נמצא ברמה גבוהה, התהליך הדלקתי הופך להיות כרוני. דלקת כרונית המהווה גורם מקדים להתפתחות סרטן. הנושא הוכח בשורה של מחקרים, ביניהם דלקת ערמונית כרונית. כל מי שסובל מדלקת המעי יודע שהסיכון שלו לפתח סרטן המעי הגס מוגבר יחסית לאוכלוסיה בגילו.

הכורכומין הודגם כמונע התרבות תאים סרטניים, מונע הפיכת תאים בריאים לתאי סרטן, מעכב התפשטות הגידול לאיברים אחרים ואף כמסייע לאנגיוגנזיס (זהו התהליך שתא סרטני מסדר לעצמו כדי לקבל את אספקת הדם הנדרשת להתפתחותו).
כמו במקרה של קרוהן וקוליטיס, גם בטיפולים נוגדי סרטן כורכומין הודגם כמסייע להצלחת הטיפול "הקונבנציונלי" (למרות שאני תוהה - מה לא קונבנציונלי בשימוש מושכל בתוסף תזונה?). הוא שיפר את היעילות של טיפולים כימיים והקרנתיים (הקרנות, רדיו-תרפיה) רבים.

עד כמה הכורכומין בטוח?

כמו אומגה 3, גם הוא מסייע לדילול הדם, ולכן יש להיזהר בנטילתו לפני ניתוחים וגם אנשים הנוטלים תרופות לדילול הדם צריכים לנקוט בזהירות (כמו קומדין, קלקסן וכדומה). יחד עם זאת, הזמינות הביולוגית שלו משתפרת כאשר הוא נלקח בשילוב עם חומר הנקרא ביופרין (מופק מפלפל שחור), וכן קרוב לארוחה המכילה כמות מסוימת של שומן או במקביל לנטילת תוסף של שמן דגים (אחים ביולוגיים, כבר קראתי להם?).

לסיכום, אם אתם סובלים ממחלות דלקתיות כרוניות, או אם יש לכם סיכון מוגבר לפתח סרטן, מומלץ להתייעץ רופא או דיאטנית ולהכניס בצורה מושכלת את התוסף כורכומין לצריכה היומית שלכם.

לקריאה נוספת:

סוכרת, מהי ומה הקשר לתזונה?
ירקות מצליבים: ירקות מצילים
מה אתם יודעים על צמחי תבלין?

לקבלת טיפים חינמים נוספים באתר של עדי זוסמן - מוזמנים להיכנס כאן!

מבואות:

1. פרנקל מ. כורכומין – האם יש מקום לשילוב בטיפול במחלת הסרטן. אלטמן Updates, אוק', 2011.
2. Recio MC.et al. Curr Med Chem. 2012;19(14):2088-103.
3. Chung SH et al. Mol Vis. 2012;18:1966-72. Epub 2012 Jul 18.
4. Shehzad A et al. Future Oncol. 2012 Feb;8(2):179-90.
5. Baliga MS et al. Food Funct. 2012 Jul 26. [Epub ahead of print]
6. Hanai H. Curr Pharm Des. 2009;15(18):2087-94.