הטעם, הריח והפריכות - אינם כמו פעם!

מה יש בו בלחם הזה שקשה לנו בלעדיו?

משהו אכן קרה ללחם שעולה על שולחננו ועל פי ד"ר וויליאם דייוויס, המשהו הזה מסכן את בריאותנו מאוד. ד"ר וויליאם דייוויס הוא קרדיולוג אמריקאי שמטפל בחולי לב, אך גם באנשים הסובלים מתסמונות מטבוליות שונות ובראשן השמנה - המחלה של תקופתנו.

ד"ר דייוויס מספר בספרו "בטן החיטה" על מקרים רבים של מטופלים שסבלו מקשת מחלות והפרעות רחבה ביותר, החל בהשמנה שלא הצליחו להתגבר עליה, דרך הפרעות קשות של מערכת העיכול, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, קוליטיס וקרוהן, ריפלוקס, כאבי ראש, סינוסיטיס כרוני, כאבים ונפיחות בפרקים, בצקות, אסטמה, דיכאון, חרדות ועוד. לדברי ד"ר דייוויס, כל אותן פתולוגיות כרוניות שלא ניתן היה להתגבר עליהן בכל דרך אחרת טבעית או קונבנציונלית, חלפו כלא היו לאחר אימוץ תזונה נטולת חיטה לחלוטין.

הרגשה רעה? הייתכן כי הגורם הוא טיב החיטה?

ד"ר דייוויס מסביר את השינוי הדרמטי בתגובות הגוף למוצר יסוד כחיטה בשינוי שחוללו במבנה החיטה. החיטה הזו שאנו צורכים היום שונה במבנה הגנטי שלה לחלוטין מזו שצרכו בני האדם בעבר. עידוד מוטציות שנעשה בעזרת קרינת רנטגן, קרינת גמא והתרכובת הרעילה SODIUM AZIDE. המוטציות הביאו אמנם לצמיחה של זני חיטה עמידים, בעלי תנובת יבולים גבוהה בהרבה ונוחים לקציר (החיטה נמוכה יותר וקל יותר לקצור במיכון המודרני). השינויים הגנטיים הללו, עפ"י ד"ר דייוויס, גרמו לכך שהגוף האנושי מזהה את החיטה כגורם חיצוני שתוקף אותו ומפעיל את מערכת החיסון. בנוסף, לדבריו, מעלה החיטה את רמת הסוכר בדם פי כמה יותר מאשר סוכר והתוצאה היא השמנה.

התזונה שהוא מציע היא נטולת מוצרי חיטה לחלוטין. מעדויות מטופליו, הוויתור על החיטה בלבד, גם זו ה"חבויה" במוצרים נוספים כגורם קושר או מתחלב, די בה כדי להקל על הגוף בשאלת המשקל, שיפור מדדי הבריאות הנבדקים בבדיקות דם, שיפור ההרגשה ויכולת ההחלמה ממחלות כרוניות.
די בקלות ניתן למצוא גם עדויות של אנשים שחדלו מצריכת מוצרים מכילי גלוטן וסוכר, ומעידים על שיפור משמעותי ביכולת הירידה במשקל, במדדי הבריאות, בהרגשה ואפילו בבריאות השיניים והחניכיים.

ואם לא חיטה, אז מה?

ובכל זאת, אילו חלופות עומדות בפנינו היום כצרכנים שעדיין מעוניינים במוצר היסוד הטעים והמופלא הזה? הוותיקה מכולן היא ה- EMMER WHEAT. מקורה במצרים הקדומה, כנראה מלפני 9,000 עד 12,000 שנה. חיטה זו היא האחות המאוד בוגרת של חיטת הדורום, שצמחה בכל איזור הים התיכון וצפון אפריקה. חיטת הדורום, כפי שאנו מכירים אותה היום, היא רק בת 200 שנה. היא חיטה רכה, עשירה מאוד בחלבון, בסיבים, מגנזיום וויטמינים. היא הגיעה לאירופה והתבייתה באיטליה מאז שנת 30 לפני הספירה, עם הפלישה של יוליוס קיסר למצרים. האיטלקים אימצו את חיטת הדורום לתזונתם והיא משמשת להכנת פסטות, לחם ושאר מאפים. חיטת הדורום המכונה FARR, אחראית גם לשמו של הקמח באיטלקית - FARINA. מעבר לערכים התזונתיים הגבוהים יחסית לחיטה זו, עליה מלין ד"ר דייוויס, חיטת הדורום לא עברה הכלאות או הנדסה גנטית, וטעמה העדין מצטרף לשאר תכונותיה הסגוליות.

קמח כוסמין ידוע גם בארץ וגם אירופה כקמח בטוח לשימוש ששמר על איכויותיו, ללא התערבות. מקורה של חיטת הכוסמין באיראן בין השנים 5,000-6,000 לפני הספירה. חיטת הכוסמין הגיעה לאירופה לפני למעלה מ- 300 שנים ולצפון אמריקה לפני למעלה מ- 100 שנים. במקור שימשו גרעיני הכוסמין כמזון לבעלי חיים, אך בזכות רמות החלבונים הגבוהות הוכרה חיטה זו כאיכותית מאוד לתזונת האדם. למרות שאנשים רבים שרגישים לחיטה חשים הרבה יותר טוב כשהם צורכים חיטת כוסמין, יש לשים לב שאינה מתאימה לחולי צליאק בשל תכולת הגלוטן שבה. הקמח מתאים לאפיית לחם וכל שאר מיני מאפה. בדיוק כשאר מיני החיטה ניתן בהחלט להשתמש בגרעינים לתבשילים.

בשדות הבר בישראל ניתן עדיין למצוא את אם החיטה. זו החיטה מקורית ממנה התפתחו ופותחו כל שאר מיני החיטה המוכרים לנו. אם החיטה התגלתה לראשונה בשנת 1906 על ידי אהרון אהרונסון, מראשי מחתרת נילי שהיה אגרונום וחוקר. כל שנותר לנו הוא להמתין למי שירים את הכפפה ויחזיר עטרת "אם החיטה" ליושנה.

נכתב על ידי עמרית בן סירה, ד"ר לנטורופתיה.
אל האתר של עמרית: www.fibromyalgia.org.il

אתם מוזמנים לבקר בקטגוריית מתכונים ללא גלוטן באתר וגם לקרוא בנוסף על הנושאים הבאים:

מה אתם יודעים על צמחי תבלין?
צרכנות נבונה - בדרך לבריאות
השמן ה"טוב": אומגה 3
אוכלים בט"ו בשבט