צריכת מלח של האוכלוסייה בישראל

חשוב לשים לב לכמות הנתרן המצוינת על האריזות

הסיבה לחשיבותו ולעלויות הגבוהות שלו היו מפני שבאותה התקופה המלח שימש כתבלין בסיסי, והתגלה כחומר בעל תכונות שימור, ולכן השימוש בו היה מרובה היות ולא היו אפשרויות אחרות לשימור. לאחר שהומצא המקרר, ירד השימוש במלח לצורך שימור וצריכת המלח פחתה במקצת, אולם בתקופת העידן המודרני צריכת המלח עלתה שנית בשל שימוש במזון תעשייתי ומעובד. שימוש נוסף שיש במלח הינו לשם הכשרת הבשר. המלח מתפקד במזון לשימושים נוספים מלבד הוספת הטעם המלוח בפני עצמו. למלח יש תפקיד בהדגשת טעמים אחרים, וכן בשמירה על המבנה של המאכל ומבנהו הגבישי.

המלח הינו נתרן כלורי. הנתרן חיוני לחיינו במידה רבה והינו מסייע בפעילות הלב, הכליות והשרירים. הוא מסייע בהולכת אותות עצביים, כיווצי שריר, שמירה על קצב לב תקין וויסות של נפח הנוזלים בגוף. כמעט 100% מהנתרן נספג בזמן העיכול ומנגנון ההפרשה העיקרי הינו דרך השתן, ובכמות מועטה גם בזיעה ובצואה.

ההמלצות, הסכנות והצריכה בישראל

ההמלצות בישראל לצריכת נתרן למבוגר היא כ- 1,500 מ"ג נתרן ליממה, וגבול הצריכה המרבית הוא כ- 2,000-2,400 מ"ג ליממה, כמות שהיא שוות ערך לכ- 5-6 גרם מלח (ככפית), אך הנתונים מראים שהצריכה באוכלוסייה בישראל הינה פי 1.5-2 מהמלצה זו. צריכה מרובה זו של מלח עלולה לגרום בצורה ישירה ליתר לחץ דם, אשר הינה מחלה בפני עצמה, והינה גורם סיכון למחלות אחרות כגון: מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, אי ספיקת כליות ועוד. לפיכך, יש צורך בהגבלת צריכת המלח בקרב האוכלוסייה. כיום, צריכת המלח במדינת ישראל הינה ברובה מאכילת מוצרים תעשייתיים (75%), מזון באופן טבעי (10%), וכהוספה למזון בבישול ובעת הסעודה כמלח (15%).

כדאי מאוד לדעת:
חיפוש מוצרים ומאכלים באתר
חישוב ערך תזונתי למתכונים
מלח: כל מה שצריך לדעת

כיצד ניתן לצמצם את צריכת הנתרן?

• הכנסת תבלינים אחרים לתיבול: על מנת שהאוכל לא יהיה תפל לא חייבים להמליח אותו. ניתן להשתמש בהרבה עשבי תיבול טריים או יבשים, בפירות הדר, חרדל, חומץ או ירקות כגון בצל ושום.
• הפחתת השימוש במלח בצורה הדרגתית: ישנם עדויות המציינות שאם מפחיתים את כמות המלח בצורה הדרגתית, יש עלייה של ברגישות של קולטני הטעם למלח והפגיעה בטעם אינה גדולה, ועם הזמן ישנה התרגלות לטעם הפחות מלוח. דבר זה אינו קורה באם מורידים את המלח בצורה חדה, כיוון שאז הטעם נפגע וכתוצאה מכך מוסיפים יותר מלח ממה שצרכנו עד עכשיו.
• קריאת תווית מזון: רוב המלח כאמור מגיע אלינו ממזונות תעשייתיים, אך באם נקרא את תוויות המזון בזמן הקנייה - נוכל לראות שישנם מוצרים זהים מחברות שונות, שערך הנתרן ל- 100 מ"ג שונה בין השניים, ועדיף לקחת את המזון עם הערך הנמוך. כמו כן, בטבלה בהמשך ניתן לראות שישנם מזונות שעדיף להימנע מהם בשל כמות נתרן מרובה (נקניקים, שימורים), לעומת אחרים המכילים כמות נמוכה יותר (יוגורט, ירקות ופירות) שאותם עדיף לאכול יותר.

לסיכום

ישנה חשיבות לאכילת נתרן. יחד עם זאת, על פי הממצאים כמויות המלח הנאכלות באוכלוסייה רבות בהרבה מההגבלה העליונה, מה שעלול לגרום למחלות. לפיכך, יש לנסות לצמצם את צריכת המלח במזון.

בברכת תזונה בריאה ונכונה,
מנחם הראתי, דיאטן קליני. אל דף הפייסבוק של מנחם לחצו כאן.