דימום תוך מוחי: רקע ומידע כללי

דימום מוחי הוא מצב לא פשוט כלל לרופא ולמטופל כאחד

דימום מוחי ראשוני

כאשר מדובר על דימום תוך מוחי ראשוני, ישנם מספר מיקומים במוח שבהם הוא הכי נפוץ. הראשון במיקומו הוא גרעיני הבסיס - אזורים כמו התלמוס, גשרון והמוחון. כאשר ניסו חוקרים להבין את הסיבות לדימומים משנית ללחץ דם גבוה, נראה כי לחצי הדם הגבוהים לאורך שנים למעשה גרמו לשינויים בדפנות כלי הדם, והפכו אותם לשברירים יותר ומועדים לקריעה (מיקרו-מפרצות). בתחילה הדימום "זורם" לתוך חלל המוח בשלב הראשון, לאחר מכן (מדובר על מספר שעות בלבד אם האדם אינו נוטל מדללי דם) הדם הטרי הופך לקריש מוצק חלקית. הקריש הזה יעבור תהליכים ביוכימים שונים עד שלבסוף יעוכל לגמרי.

לקריאה נוספת:
מבוא לנוירולוגיה: מחלות נוירולוגיות ושיטות אבחון
טיפול ומניעת מחלות אונקולוגיות
כורכומין: מתבלין במטבח לנוגד דלקת מוכח

הסימנים הקליניים

חיצונית לא נדע אם מדובר באירוע מוחי כתוצאה מחסימה של כלי דם או משנית לדימום. תהיה חולשה קשה של אחד מצידי הגוף, סטיית מבט של העיניים, רוב הזמן בכיוון הפוך לכיוון חולשת הגוף, לפעמים חוסר יכולת לדבר, שקיעה במצב ההכרה, הקאות מרובות וכאבי ראש. במצבים כאלו חשוב להגיע לבית חולים כמה שיותר מהר כדי לבצע בדיקת CT מוח (טומוגרפיה ממוחשבת). CT מוח ידגים האם מדובר בשבץ שנגרם כתוצאה מקריש דם או בשבץ כתוצאה מדימום מוחי. במרכזים גדולים ניתן אף לבצע CT מיוחד עם חומר ניגוד (יוד) כדי להדגים את כלי הדם המוחיים. התוצאה של שבץ מוחי מסוג זה מצערת: שליש מהחולים לא שורדים מעבר ל- 30 ימים. אם נפח הדימום קטן (פחות מ- 30 מ"ל) התוצאה הקלינים טובה יותר מאשר אם נפח הדימום גדול. מבחינת טיפול מדובר על טיפול תומך בעיקר ואיזון לחצי דם. לפעמים ניתן לשקול ניתוח נוירוכירורגי כדי לפנות את הדם ששקע במוח, בייחוד אם גורם ללחץ על מבנים אחרים במוח.

דימום מוחי משני לפתלוגיית כלי דם אחרת

ייתכנו גם דימומים במוח שלא משנית ליתר לחץ דם. אלו דימומים שיקרו כתוצאה מפתולוגיית כלי דם אחרת או טראומה. דוגמאות שכיחות הן עמילואידוזיס (הצטברות חלבון חוץ תאי שגורם למוות תאי ומעלה סיכוי לדמם), תרופות כמו קומדין לדילול הדם, חבלות ראש למיניהן וכדומה. כדי להפחית את הסיכון לדימומים מוחיים חשוב לאזן את הגורמים שאנחנו כן יכולים לשלוט בהם ויכולים לגרום להם, כמו יתר לחץ דם ושומנים בדם, וכמו כן לשמור על פעילות גופנים סדירה ואורח חיים פעיל.

הכותב הינו ד"ר שחר שלי, המחלקה הנוירולוגית שיבא תל השומר.
עדיין לא הצטרפתם לניוזלטר של האתר? הצטרפו עכשיו!