אז איך הכל התחיל?
שמי אריאל ובכתבה זו אני פונה בעיקר לקוראים הצעירים שבינינו ואספר לכם את סיפורי האישי - איך פעילות ספורטיבית משנה את החיים.
מגיל צעיר מאוד סבלתי מנטייה להשמנה, ככה זה אצלי במשפחה... אבא שמן, סבא שמן, אמא שמנה, סבתא שמנה... גנים מעפנים מה נעשה...
בגיל 8 התחלתי להעלות במשקל ובמשך 7 שנים, עד גיל 15 הייתי בעודף משקל חמור שבשיאו הגעתי ל-105 ק”ג. בתור ילד סבלתי מהשלכות עודף המשקל שלי במשך שנים: בעיות ברכיים, בעיות נשימה ואולי הצרה המכאיבה והנוראית ביותר אצל ילדים - שפשפות.
הייתי נער עצלן שנורא אהב להישאר בבית מול המחשב או הפלייסטיישן, אפילו סתם לרבוץ בסלון מול הטלוויזיה היה אטרקציה בימים ההם. הייתי בכל מיני חוגים ספורטיביים בתור ילד אבל אף פעם לא היה לי כוח להתמיד באף אחד מהחוגים האלו. אמא שלי אפילו רשמה אותי למכון כושר בגיל 13, אבל לא היה לי מספיק כוח רצון וכבר אחרי 2 אימונים ביטלנו את המנוי. המשקל שלי הדאיג נורא את ההורים שלי והם שלחו אותי לקבוצת שומרי משקל לצעירים. לימדו אותנו שם מה לאכול, איך וכמה לאכול, אבל בסופו של דבר גם אחרי ארבעה חודשים ירדתי בקושי 300 גרם.
|
|
החלטתי שהגיע הזמן לעשות צעד
|
|
חשוב לציין כי ברגע שאתה נמצא בביה"ס תיכון, אתה כבר מבין לבד שעודף המשקל הזה נראה רע, ואתה מתחיל להרגיש מאוד מתוסכל שאתה תמיד מסיים אחרון בשיעורי ספורט וכמובן שאתה רוצה להיות מסוגל לגשת לבנות בלי לתהות אם היא בוחנת לך את הציצים, כששניכם יודעים ששלך יותר גדולים משלה. ולא משנה כמה אתה אומר לעצמך שאתה "בסדר" עם המשקל שלך, ברגע שקוראים לך שמן זה תמיד כואב. החברה בימינו מגעילה, זה כבר נהיה ברור שצריך לצחוק על הילד השמן או על הילדה הפוזלת. יש כל כך הרבה דברים לשאוב מהם מוטיבציה וביטחון עצמי כשצעירים, רק צריך לבחור.
|
|
בוקר אחד פשוט התעוררתי ואמרתי דיי, פשוט כך. נמאס להיות השמן בחבר'ה! נמאס להיות גרוע בכדורגל ונמאס לי כבר להתבייש לגשת להיא שלומדת איתי מחשבים ולבקש ממנה לצאת איתי. כבר באותו יום, איך שחזרתי מבית ספר לקחתי את האופניים של אבא שלי ונסעתי עד שהרגליים שלי לא סחבו אותי יותר. זו הייתה נסיעה של תסכול, פשוט לקחתי את כל העצבים שלי ושיחררתי אותם על האופניים. הופתעתי מאוד, ממש נהנתי מזה. עבר יום ועבר שבוע, רכבתי קרוב לשעה ביום, כמעט כל יום באופן קבוע. אחרי שבועיים הורדתי 4 ק”ג והמחמאות החלו לזרום, מצד החברים והמשפחה. כולם פתאום פירגנו לי ואז המוטיבציה רק הלכה וגברה. מפה לשם בדיוק התחיל החורף ולא יכולתי לרכב יותר על אופניים, אז החלטתי להירשם למכון הכושר. בהתחלה הדגש היה אצלי על לרדת במשקל, הייתי עושה 45 דקות ביום, 3 פעמים בשבוע על מכשיר הסקי במכון ואז קצת אימוני התנגדות. שמונה חודשים אחרי היום שנרשמתי למכון הכושר שקלתי 70 ק”ג - הורדתי 30 ק”ג ב-שמונה חודשים! השתקתי כל כך הרבה אנשים שצחקו עלי וזו הייתה אולי אחת מתחושות הסיפוק העצומות ביותר שחוויתי בחיים שלי.
|
|
הייתי חזק, לא נשברתי והקפדתי ללכת לפחות שלוש פעמים בשבוע למכון הכושר. פשוט גיליתי שאני אוהב לעשות ספורט, וכל פעם שהגעתי הביתה ופתחתי את המקרר באופן אוטומטי, חשבתי לעצמי בראש "לא חבל אחרי כל מה שעשית?" פתאום הרגשתי שכל התקפות הרעב האלו, שהיו הורסות לי את כל מה שעבדתי עליו כל כך קשה, פשוט הפסיקו. כמויות האוכל שצרכתי הצטמצמו והסיבולת שלי השתפרה ברמה מדהימה - הייתי מסוגל לרוץ כמה ק"מ טובים ברצף, כשלפני זה אחרי 100 מטר הייתי בטוח שאני צריך פינוי למיון. פשוט התחלתי להרגיש טוב! גם מבחינה בריאותית ובוודאי שגם מבחינה חיצונית ותדמיתית.
|
|
סדר היום הקבוע שלי
|
|
אחרי שהורדתי את 30 הק”ג שהפריעו לי, התחלתי לשים יותר דגש על אימוני כוח וחיטוב הגוף. במכון הכושר בנו לי תוכנית אימונים ובמקביל הוצאתי מהאינטרנט תפריט תזונה שבקושי השתנה מאז ועד היום.
|
|
התפריט שלי כלל:
|
|
בוקר: תפוח ירוק או בננה לפני היציאה מהבית.
|
|
שעה 10:00: 2 פרוסות לחם עם ממרח משתנה. (רצוי ממרח לא רווי בשומנים בכלל ובשומן רווי בפרט וללא כולסטרול).
|
|
צהריים: מנה בשרית (שניצל, חזה עוף), מנת פחמימות (פסטה, פתיתים) וירקות.
|
|
שעה 16:00: 2-3 שזיפים יבשים (עושה ניסים לפני אימון!).
|
|
ערב: חביתה מביצה אחת, חצי קופסת קוטג', גבינות, 2 פרוסות לחם וירקות.
|
|
אציין כי פה ושם היו שינויים אבל בימים ה"טובים" זה היה התפריט היומיומי שלי. אחרי עוד כמה חודשים שפיתחתי את מסת השריר שלי, התבססתי על אזור ה-75 ק”ג ומאז ועד היום אני נשאר באזור המשקל הזה.
|
אחרי סיום הלימודים עזבתי את מכון הכושר והתגייסתי לצבא. אחרי 5 שנים מאז שהורדתי במשקל, אני עדיין באותו משקל (עכשיו אני שוקל 77 ק”ג אבל מי לא משמין קצת בצבא?).
|
|
אמנם לא חזרתי למסגרת של מכון הכושר, למרות שיש לי את האופציה (ג'ובניק) אבל אני מסתדר טוב מאוד בלעדיה. אני אוכל מסודר, עדיין משתדל לרכב על אופניים בכל הזדמנות שיש ולא מונע מעצמי שום דבר שמתחשק לי לאכול, אלא פשוט דואג לעשות ספורט ביום למחרת וחוזרים לשגרה.
|
|
היום אני אדם בריא מאוד, פעיל ספורטיבית, אהוד על החברים האמת היא שעדיין נחשב לשמן שבחבר'ה, ובצדק! לאכול זו עדיין אחת מפעילויות הבילוי האהובות עליי, אבל כל החוכמה היא להרשות לעצמך לאכול כמו שמן ולהיראות רזה. זה אורח חיים הרבה יותר בריא וכייפי לדעתי - לאכול מסודר רוב השבוע, לעשות ספורט ולהרשות לעצמך להתפנק שיוצאים עם חברים בסופי שבוע מאשר לאכול ירקות מצאת החמה עד צאת הנשמה.
|
|
סיכום קצר + טיפים
|
|
בפניה אישית לכל הצעירים והצעירות עם עודף משקל שקוראים כתבה זו, אני אומר לכם מניסיון אישי בתור אחד שהיה שמן, לא מקובל ועצלן. צאו מהבית! תלכו, תרוצו, תקפצו בחבל אפילו! בדיאטה הק”ג הראשונים יורדים הכי מהר וברגע שהמחמאות יתחילו לבוא ותרגילו את הגוף שלכם לפעילות ספורטיבית קבועה ולתפריט תזונה אישי ויומי, אתם תראו שהכל כבר מסתדר מעצמו.
|
|
הנה בכל זאת כמה טיפים שעזרו לי מאוד בזמן שהורדתי במשקל:
|
-
שינה זה אחד הדברים החשובים ביותר שהגוף שלכם צריך בשביל להוריד במשקל! תישנו טוב בימים לפני פעילות ספורטיבית ואתם כבר תרגישו בהבדל.
-
ברגע שאין ממתקים ומוצרים משמינים בבית, הרבה יותר קל שלא להתפתה אליהם. עשו את הקניות לבית בצורה נבונה או שתכריחו את אמא שלא תקנה שטויות אלא אוכל בריא יותר.
-
כוס מים פושרים לפני כל ארוחה יסייעו לתחושת השובע ולניקוי הקיבה.
-
שעה לפני אימון יש לאכול 2-3 פירות יבשים - עושה הבדל עצום! זו אנרגיה זמינה שלגוף לא לוקח יותר מידי זמן לעכל עם המון סיבים תזונתיים.
-
חומוס ושוקולד, שניהם בעלי ערך קלורי גבוה והימנעות משניהם היא רק מבורכת. חוץ מזה, זה עושה חצ'קונים.
-
תגוונו בפעילות האירובית שלכם. מידי פעם חשוב להחליף פעילות אירובית (ריצה, שחיה, אופניים, מכשירי סקי וכ"ו).
- עם מוטיבציה נכונה אפשר לעשות הכל. תמצאו משהו שיניע אתכם לעבר המטרה ותחשבו כמה טוב תרגישו ביום שהורדתם במשקל ועשיתם מה שרציתם.
|
|
בהצלחה לכולם!
|
|
אריאל פת.
|
|
Ariel_patt AT walla.co.il
|
|
גם לך יש סיפור אישי מרגש? כתוב לנו! |