יין ושוקולד: סיפור על אהבה ובריאות

יין ושוקולד: שילוב מנצח?

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי שוקולד מריר ויין אדום מכילים רמות גבוהות של פלבנואידים, נוגדי חמצון, הקיימים באופן טבעי בצמחים ומספקים הגנה מפני רעלנים סביבתיים ומסייעים בתיקון נזקים. החמצון הוא תגובה שמייצרת רדיקלים חופשיים אשר מתחילים תגובות שרשרת שגורמות נזק או מוות לתאים. לכן, החמצון שמעורב בגרימת מחלות שונות, כולל מחלות לב וכלי דם, יכול להימנע על ידי נוגדי החמצון שמעכבים את חמצונם של מולקולות בגופינו. כאשר אנו צורכים צמחים המכילים כמות רבה של פלבנואידים (כמו פולי הקקאו מהם מופק השוקולד או הענבים מהם מופק היין), ההשפעות החיוביות תקפות גם לגבינו.

אחד הפלבנואידים הבולטים הוא הרזברטרול, שזוהה לראשונה בשנת 1976 בגפנים מזן "Vitis vinifera", ולו מייחסים את ההגנה מפני מחלות לב וכלי דם. הרזברטרול נמצא בשלל מזונות כמו תה, יין, תפוחים, אוכמניות וקקאו. בשנים האחרונות נחקרת השפעתו של הרזברטרול במניעת מחלות נוספות כגון עיכוב גידולים סרטניים בשלבי התפתחות שונים ומחלות ניווניות מתקדמות כגון: הנטיגון, אלצהיימר ופרקינסון.

שוקולד: עדיף עם אחוזי קקאו גבוהים

שוקולד נחשב למזון מעובד. מרגע קטיפת פולי הקקאו ועד שהמוצר המוגמר המגיע למדפים, ישנו איבוד ניכר של הפלבנואידים ולכן קיימת המלצה על צריכתו של שוקולד מריר המכיל לפחות 70% קקאו. כלומר, תהליך העיבוד הוא מינימאלי ובכך נשמרת הרמה הגבוהה ביותר של הפלבנואידים. היתרונות תקפים לגבי צורותיו השונות של השוקולד כגון טראפלס, סופלה ואף שוקו, אשר יכולים להוות מקור טוב לפלבנואידים ולרזברטול כל עוד הם מכילים כמות גבוהה של קקאו.

השערה נוספת לכך ששוקולד מריר בריא יותר לעומת שוקולד חלב היא מאחר ויש בו פחות שומן וסוכר, ואין שימוש של חלב בייצורו, אשר כנראה מונע ספיגתם של הפלבנואידים. מחקר שנערך לאחרונה הראה הפחתת לחץ דם וירידה ברמות הסוכר בדם לאחר צריכה של 100 גרם שוקולד מריר ליום במשך שבועיים. נראה כי רבים ישמחו להחליף את הפירות והירקות (שגם בהם כמובן כמויות רבות של נוגדי חמצון) בכמות גדולה כזו של שוקולד, אך אליה וקוץ בה - צריך לזכור כי זהו עדיין מזון עתיר קלוריות ויש לצרוך ממנו במתינות. בנוסף, עדיין אין מסקנות ברורות לגבי גודל ותדירות צריכתו של שוקולד על מנת לקבל את יתרונותיו הבריאותיים.

לקריאה נוספת:
כולסטרול ותזונה: האם הוא טוב או רע?
דיאטת ניקוי רעלים: כל מה שצריך לדעת
תותים: הלב האדום של הטבע

יין אדום או יין לבן?

מספר מחקרים הראו שלצריכת יין (כוס יין לאישה ו- 2 כוסות לגבר ביום) תפקיד מגן הן במחלות לב וכלי דם והן במחלות נוספות. מנגנונים שונים יכולים להיות אחראיים ליתרונות אלו הכוללים: עלייה ברמות ה- HDL בפלסמה ("הכולסטרול הטוב"), ירידה ברמות הסוכר בדם, אפקט נוגד חמצון ושיקום תפקוד האנדותל (שכבת התאים הפנימית של כלי הדם) על ידי פלבנואידים. ההבדל הניכר בהשפעותיו המטיבות של יין אדום לעומת משקאות אלכוהוליים אחרים נובע מכך שיינות אדומים מכילים ריכוזים גבוהים של פלבנואידים. רוב נוגדי החמצון מתרכזים בקליפות וזרעי הענבים מהם מופק היין. מסיבה זו, ביין לבן, שממנו מסירים את הקליפה, ריכוז נוגדי החמצון קטן משמעותית.

מחקרים אפידמיולוגיים חושפים קשר הפוך בין צריכת יין מתונה והופעת מחלות קרדיווסקולריות (מחלות לב וכלי דם), תופעה המכונה גם כ"הפרדוקס הצרפתי". מספר האירועים הלבביים בצרפת נמוכים בכ- 40% משאר אירופה, וזאת למרות שתפריטם עשיר בשומן רווי. את הנתון הזה מייחסים לשתיית יין אדום המלווה בארוחותיהם, בהם מצוי הרזברטרול, המסוגל להוות מנגנון הגנתי מפני מחלות לב וכלי הדם. הסופר הספרדי, מיגל דה סרוואנטס, אמר "שתו במתינות, שכן אלכוהול לא שומר סוד ולא זוכר הבטחה". ובכן, המלצה זו רלוונטית גם בפן הבריאותי - צריכה גבוהה של יין (יותר מ- 2 כוסות ליום) נמצאה קשורה בהתמכרות, עלייה בלחץ דם, סרטן ותמותה. לכן, חשוב להזכיר כי למרות היתרונות המוכחים, לא נמליץ לאדם שאינו שותה יין להתחיל לצרוך אותו על בסיס יומי.

לסיכומו של עניין

לסיכום, נראה כי מחקרים קיימים ואלה העתידים לבוא מציעים פתרונות טעימים במיוחד להגנה מפני מחלות קרדיווסקולריות. חשוב לזכור כי צריכתם של יין ושוקולד צריכה להיעשות במתינות ולצד קיום אורח חיים בריא הכולל דיאטה מאוזנת, שתייה מרובה של מים, קיום פעילות גופנית והימנעות מעישון.

נכתב על ידי מורין פרידמן, בוגרת החוג למדעי התזונה בתל חי.