ארוחות משפחתיות: למה הן חשובות כל כך?

אין על זמן איכות עם הילדים במסגרת ארוחות משפחתיות

ארוחה משפחתית

תדירות הארוחות המשפחתיות הולכת ופוחתת, ההורים עובדים עד שעות מאוחרות, האמהות מתרוצצות לתת לילדים לאכול, אך הן לא דואגות לשבת לאכול איתם יחד. הורים רבים חוטפים שאריות מהצלחות של הילדים שלהם ולא מבינים מדוע הם לא שבעים. המירוץ שקיים בשעות אחר הצהריים-ערב להאכיל, לקלח, לכבס ולדאוג לכל משימות הבית, גורם לנו לשכוח את חדוות האכילה המשותפת. יש יותר אכילה בהיסח הדעת, יותר נטייה להעלות במשקל והתקשורת בין בני הבית מצטמצמת. איך פותרים את זה? קודם כל, חשוב להבין את היתרונות של האכילה יחד.

רוצים קשר חזק יותר עם ילדיכם?

ארוחה משפחתית רגועה מאפשרת זמן איכות עם המשפחה, היכרות מעמיקה יותר ותחושת ביטחון. הזדמנות זו לשיחה יוצרת קשר אינטימי ותומך בין בני הבית, מאפשר לילדים ללמוד לשתף, לנהל שיחות, להתייעץ ולהרגיש קרובים אליכם. מעבר לכך, מתן תשומת הלב תורם לשיפור האינטליגנציה הרגשית של הילד ובטחונו העצמי.

רוצים ילדים בריאים יותר?

נראה כי במשפחות הדואגות לארוחה משפחתית, הילדים בררניים פחות ומוכנים לנסות יותר מזונות. ההסבר לכך טמון בדוגמא האישית שאנו כהורים נותנים להם. ברגע שאנו אוכלים מזון מגוון, גם הם בבוא היום ירצו לאכול את מה שאנו אוכלים. מחקרים מראים כי ילדים צריכים 20 חשיפות למזון חדש כדי להסכים לנסות לטעום אותו והכוונה בחשיפה היא הופעת המזון על השולחן. לכן, כאשר אנחנו מניחים ירקות על שולחן האוכל, ייתכן שבהתחלה ילדינו לא יסכימו לאכול אך עם הזמן תמונת הארוחה המאוזנת והדוגמא האישית יתקבעו במוחם, והם יגדלו לצרוך מגוון של ירקות ושאר המזונות שהיו רגילים לראות על השולחן.

רוצים שלילדים שלכם תהיה שפה מילולית גבוהה?

מסתבר שכאשר אנו ההורים מדברים לבד עם הילדים שלנו אנו משתמשים בשפה פשוטה יותר על מנת שהם יבינו אותנו, אך בארוחות המשפחתיות כאשר ההורים מדברים בינם לבין עצמם, הם מדברים בשפה גבוהה יותר, מילים מורכבות יותר ובכך הילדים סביב השולחן נחשפים לאוצר מילים נרחב ויכולת ביטוי עצמי גבוהה יותר.

רוצים למנוע מהם להשתמש בסמים?

מחקר חדש מאוניברסיטת קולומביה הראה כי קיים קשר בין תדירות הארוחות המשפחתיות לבין שימוש של בני הנוער באלכוהול וסמים. נראה שלילדים שאכלו יותר בקרב המשפחה הייתה הסתברות נמוכה יותר לשימוש באלכוהול וסמים.

לקריאה נוספת:
חשיבות הארוחה המשפחתית
בילוי משפחתי בקניונים: מה מומלץ לאכול?
ילד טוב משאיר צלחת ריקה?

חשיבות נוכחות ההורים והדוגמא האישית

איך אנחנו כהורים יכולים לגרום לילדינו לעשות בחירות מזון טובות יותר ולעזור להם לשמור על משקל תקין? הרבה הורים רבים עם ילדיהם על אוכל ויוצרים סביבת אכילה לא נעימה. כדי להשיג היענות אמיתית אסור שהשינוי יהיה מילולי אלא התנהגותי! במילים אחרות, אל תאמרו להם מה לעשות - תעשו בעצמכם! בתחילת עבודתי היו מגיעים אליי הורים עם ילדים בעודף משקל והיו אומרים לי "קחי אותו, אני אחזור בעוד שעה תעבדי איתו על התזונה". כשהייתי מבקשת שההורה יישאר הם היו מעקמים פרצוף. הייתה לי הרגשה כאילו ההורים רוצים להניח את ילדם אצלי, לחזור אחרי שעה ולקחת אותו הביתה רזה יותר. חלקם חשבו שדיאטנית ילדים היא אחת שמשחקת עם הילדים במשחקים על אוכל ואז הוא מתחיל לרצות לאכול אחרת ואחרים פשוט לא הבינו שההשפעה היא בידיים שלהם. היום כשמגיע אליי ילד בעודף משקל לקליניקה, לרוב אינני מסכימה לקבל אותו ואני דורשת שאחד ההורים יגיע לטיפול.

אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו בריאים, במשקל תקין ואנרגתיים, אך לפני הכל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו כאלה? ואם אנחנו לא, איך אנחנו יכולים לצפות מילדינו להשתנות? עבודות אחרונות שנעשו הוכיחו כי טיפול בהורים הוא זה שתורם לירידה במשקל ולשיפור הבריאותי של הילד לעומת טיפול בילד עצמו. אנחנו ההורים אחראים לקניות בבית, אנחנו אחראיים לבישול או להחלטה מה לקנות לחדר האוכל הקיבוצי, אנחנו אחראיים על החוקים בבית - האם אנחנו מרשים לילדנו לאכול מול הטלוויזיה? בהיסח הדעת? או מבקשים שישבו בפינת האוכל? והכי חשוב וגם הגורם המשפיע ביותר בחינוך בכלל - אנחנו נותנים דוגמא אישית! מה שאנחנו עושים - הילדים מחקים אותנו, ואם בני הזוג מתנהגים שונה זה מזה, הילדים יחקו אחד מהם. לכן, השינוי חייב להתחיל בנו במטרה ליצור סביבה התומכת באכילה מאוזנת ובריאה.

מספר טיפים לאכילה מאוזנת במשפחה

• דאגו לארוחה משפחתית לפחות 4 פעמים בשבוע.
• שתפו את ילדיכם בהכנת המזון, בסידור השולחן, בקניות ובניקיונות.
• הימנעו ממריבות ודאגו ליצור שיחות בזמן הארוחה ולעודד שיתוף.
• בזמן הארוחה דאגו לכבות טלוויזיה, מכשירים סלולאריים ומחשבים ניידים, ונסו להתפנות אחד לשני.
• דאגו שעל השולחן יהיו כל אבות המזון - פחמימות, חלבונים, שומנים וירקות במידה.
• שימו את המזונות על השולחן, אך אל תאמרו לילדכם כמה ומה לאכול.
• דאגו שהאווירה סביב שולחן האוכל תהיה חיובית ונעימה.
• הימנעו מהערות הנוגעות למשקל, בין אם שלכם ובין אם של ילדיכם.
• התמקדו ברעב ובשובע באופן עקבי - לפני כל ארוחה שאלו אותם אם הם רעבים ובסוף כל ארוחה שאלו אותם אם הם שבעים, זה ילמד אותם (וגם אתכם) להקשיב לגוף ופחות לדיאטות.
• קחו לכם את פסק הזמן הנדרש לישיבה משותפת, גם אם מדובר ב- 10 דקות, ותראו איך זה ישתלם לכם בעתיד.

הכותבת היא אורנית יונה, דיאטנית קלינית.
אל האתר של אורנית: www.daat-haguf.co.il