חלב פרה: מספר שאלות ותהיות האם הוא בריא לנו

חליבת פרה באופן תעשייתי

שאלות שנרצה עליהן תשובה?

העולם אשר נקרא "עולם", מלשון נעלם, רומז לנו על שליחותינו. אני מציעה שתפקידנו ושליחותינו בעולם היא לגלות כל פעם מחדש את אשר מסתירה המציאות, את המימד הרוחני הנסתר, את עולמנו הפנימי והחיצוני המחכה לגילוי. שליחות של הקשבה פנימית, התעוררות של המבט הנכון לטוב שבנו, לאמת. משום מה ולא בקשר הכי ברור וסיבתי - נהוג לאכול מוצרי חלב בשבועות. אם אני מחפשת אמת, אני רוצה לדעת מאיפה מגיע החלב, האם הוא בריא לי. כשאני מנסה להבין את השאלה הזו לגבי המוצר אותו קניתי בסופר, אני צריכה להבין מה מצב הפרה בארץ, איך היא מגודלת, באילו תנאים, מה היא אוכלת וכדומה. אלו שאלות קריטיות כיוון שידוע שאם התזונה של אישה בהריון לא טובה - גם החלב שלה לא טוב, עד כדי חוסר בחלב. אם האמא ההריונית סובלת מהפרעות אכילה או דיכאון - התינוק מרגיש את זה ברמה האנרגתית תודעתית ויוצא "שרוט" גם הוא מהבטן. ידוע היום שאם מדברים אל התינוק אפילו הוא עוד בבטן, שרים לו שירים, ומרעיפים עליו אהבה ורוגע - זה משפיע עליו לטובה. אותו הדבר גם לגבי הפרה והחלב שהיא מביאה לנו. לכן, חשוב לנו להבין: האם הפרה סובלת? גדלה בפחד ומחלות או גדלה באושר? האם מוזנת במזון טבעי?

בנוסף, נרצה לדעת מה קורה לחלב מהרגע שיצא ממנה, אילו תהליכי עיבוד הוא עובר עד שמגיע לקרטון הארוז יפה והאסתטי שאנחנו רואים בסופר. ככל שמוצר עבר יותר תהליכי עיבוד הוא כבר פחות טבעי ואיבד יותר ויותר מהערכים התזונתיים שלו. אפשר לקרוא לו מוצר מעובד, תעשייתי. אמנם הורגלנו לאכול בבוקר קורנפלקס עם חלב, לשתות קפה עם חלב, להכין פשטידות גבינה, לאכול לארוחת הביניים יוגורט, לנגוס לקינוח בעוגת גבינה עשירה. אינסוף תבשילים, ממרחים ומתכונים שניתן להפיק ממוצרי החלב. זה נוח, מוכר, טעים וממכר (כן כן, מוכח מחקרית).

תהיות לגבי חלב הפרה

האם אתם באמת רוצים לדעת מה טיבו של החלב או להמשיך לאכול ולשתות אותו בכל מקרה? לא משנה אם תגלו שהוא לא הכי בריא? ובנימה סקרנית זו אנו יוצאים לדרך. הפרה ברפתות התעשייתיות גדלה לאורח חיים קצר ואינטנסיבי מאוד. אם בעבר חיה בממוצע 25 שנה, בתעשייה היא חיה כ- 4 שנים. תפוקת החלב בעבר היה בין 5-10 ליטרים בזמן ההנקה, ופרה הייתה נכנסת להריון בגיל 4. היום הפרות מעוברות בגיל שנה (כשהן עוד עגלות קטנות), מביאות תפוקה של 30-55 ליטר חלב ליום. הפרות היום מוכנסות להריון ונשארות מעוברות ברצף במשך שנות הפוריות, ברגע שהתפוקה יורדת, הפרה נשלחת לשחיטה לתעשייה (בשר/עור).

שאלתם פעם איזו איכות יש לחלב שמופק מחליבה אחת ביום והוא מתוך 5-10 ליטר ליום בתקופת ההנקה, לבין חלב שמיוצר בכמויות ענקיות ולא הגיוניות? האם הוא פחות איכותי? איך זה קורה שהן מספקות כל כך הרבה חלב? מה נותנים להן? האם האינטנסיביות של ההריונות טובה לפרה או גורמת לה לסבל? האם הן שוכבות עם פרים זכרים כשיש ביניהם משיכה? או נכנסות להריון בשיטה של הזרעה מלאכותית? יודעים מה זו הזרעה מלאכותית? איך היא מתבצעת?

כנסו בנוסף:
הורמונים בחלב: למה יש פרוגסטרון בחלב שלנו?
הקשר בין סידן ומוצרי חלב
הכל על אלרגיה לחלב
מתכונים טבעוניים

האם הפרה אוכלת עשב?

לא. היום בתעשייה הפרה אוכלת אוכל מעובד שמורכב משאריות בשר וחיות מהתעשייה, פחמימות מעובדות תירס, שעורה, תוספות כימיות שונות, קוטלי מזיקים, קוטלי פטריות, דשנים ומתכות כבדות, מעורבב בצואת תרנגולות (משם מגיע האי קולי), תוספות חלבוניות (מיותרות). כ"פתרון" לחיידקים התחילו להקרין את האוכל של הפרות. האם פרה שאוכלת את זה והאוכל הופך לתאי גופה (כמו אצל כל בעל חי) ואחר כך גופה מפריש חלב - האם זה יכול להיות בריא?

האם הפרה רואה שמש?

האם היא מקבלת אוויר צח? האם היא זזה או עומדת במקום? האם היא מקבלת אנטיביוטיקה בכמות מוגזמת? האם העטינים שלה נוגעים ברצפה? מה מצב הרצפה? ברוב הרפתות היום הפרות לא רואות שמש, אין להן כמעט מקום אז לא זזות במיוחד, העטינים שפותחו עם השנים בשיטת הנדסה והשבחת הגזע נהיו כל כך גדולים שמגיעים עד לרצפה. והרצפה? לא הכי נקייה במיוחד אבל בשביל זה גם יש "פתרון" - אנטיביוטיקה.

האם חלב פרה שמיועד לעגלים של הפרה - מיועד גם עבורנו בני האדם?

האם הרכב חלב הפרה דומה להרכב חלב האדם? מסתבר שבחלב פרה יש הרבה פחות סוכר ולעומת זאת יש הרבה יותר שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים - פי 5. עודף השומן הרווי, החלבון, הויטמינים והמינרלים גורמים לעומס על העיכול שלנו על אחת כמה וכמה על עיכול התינוק שלנו. הידעתם שהקזאין משקלו הסגולי הוא 233 לעומת משקלו הסגולי של חלבון חלב האם לקטואלבומין שהוא רק 14? האם ההבדל הזה עלול להסביר את הקושי של הגוף האנושי לעכל חלב פרה? לגרום לאלרגיות? ליחה? דלקות שונות?רקמות מודלקות? שלשולים?

יש עוד המון שאלות לשאול. האם הפסטור הוא הכרחי והאם הוא בריא? האם הסידן בחלב נספג באמת ואפילו אם הוא נספג (33%) - האם הספיגה שלו עושה לגוף טוב או בסופו של דבר אנו מפרישים את הסידן כתגובה לתהליך איזון חומצה בסיס בגופנו עקב עודף בזרחן וחומציות? האם הסבל של הפרה עובר גם אלינו ברמה הפסיכולוגית? האם אנו נהיים אלימים יותר? אדישים יותר? בריאים יותר או פחות?

לסיכום

זה טוב להישאר עם שאלות. טוב להמשיך ולשאול. אם לא נשאל איך נדע? ואם נדע אז מה? אם נסכים לראות, לגלות ללמוד את השפה הנכונה, שפה של תקשורת מקרבת, שפה של אהבה, שפה של הקשבה, אכילה אינטואיטיבית לעומת דיאטה, לא שפה של צריך מוכרך חייב, לא שפה שבודקת ציונים ומחלקת הוראות - נוכל להתחבר פנימה, נגלה איתותים נסתרים בתוכנו ובמציאות שלנו הקוראים "נו, להתעורר", לדייק ולמצוא את הרצון והחסד הקיים בכל.

ובאיחול חגיגי, אאחל לנו שנהיה מחוברים לעצמנו, לטוב ולבריאה שבנו, בכל רגע ורגע ושנסלח ושנאהב את עצמנו גם כשאנחנו לא. אמן.
הכותבת היא הדיאטנית גאיה פינקל. אל האתר של גאיה: www.gdiet.co.il