נשאלות השאלות האם יש ירקות שצריכתם עדיפה יותר על פני האחרים, האם צריך לצרוך מגוון רב של ירקות או האם צריכה של 5 מלפפונים או עגבניות בלבד ביום מספקת. האם כמו באופנה צבעו של הירק הוא רק עניין של טעם או שיש לו משמעות תזונתית ובריאותית, האם יש בירקות רק ויטמינים ומינרלים (שאותם אפשר להחליף גם בכדורים) או עוד חומרים אחרים חשובים, ואם כן מהם ומה חשיבותם ובאילו ירקות הם נמצאים.
הגברת צריכת הירקות היא אחת ההמלצות התזונתיות המרכזיות לקידום בריאות הציבור. בנוסף להיותם חשובים ומסייעים בכל תהליך של ירידה במשקל בשל ערכם הקלורי ותכולת הסוכרים והשומנים הנמוכים, הם גם מסייעים במניעת מחלות. נדמה למעשה שאין תופעה או מחלה שצריכה מוגברת של ירקות אינה קשורה במניעתה. תכולת הויטמינים, המינרלים והסיבים הגבוהה של הירקות, תורמת להיותם מסייעים במניעת מחלות סרטן ולב, מחלות הקשורות להזדקנות המוח (אלצהיימר), סוכרת, פגיעה בראייה, אוסטיאופורוזיס, מניעת נזקי שמש וזיהום אוויר ועוד.
מהפיכת הפיטוכימיקילים - כפי שכבר הוזכר, ירקות עשירים בויטמינים, מינרלים, מים וסיבים תזונתיים, עליהם שמענו רבות ואנו מכירים ביתרונותיהם התזונתיים. אולם, בנוסף לכך הם מכילים מאות של תרכובות נוספות בעלות יכולת אנטי אוקסידנטית (נוגדת חמצון). יכולת זו הינה היכולת להגן על תאי הגוף מפני חומרים מחמצנים שונים כמו אלה נוצרים מעשן הסיגריות מזיהום האוויר ועוד. תרכובות אלה נקראות בשם כולל פיטוכימיקלים - הן מצויות באופן טבעי במזונות מהצומח (פיטו = צמח), כמו פירות, ירקות, דגנים, קטניות וזרעים. יכולת מניעת החמצון שלהם, היא דרכם להגן על הצמח עצמו מפני נזקי הסביבה. יכולת זו היא המסייעת גם במניעת מחלות אצל האדם כמו מחלות סרטניות, מחלות זקנה, מחלות לב, ירידה בזכרון ועוד.
|
תרכובות אלה אגב, אינם נמצאות בכדורי הויטמינים והמינרלים אלה רק בירק השלם ופועלות בסינרגיזם (סך פעילותם המשותפת עולה על סכום פעילות כל אחד מהם לבד) אחד עם השנייה ויחד עם שאר הרכיבים הבריאותיים בירק כמו הויטמינים והמינרלים. |
|
כוח הצבע – מהי חשיבותו? בשנים האחרונות נמצא כי כל קבוצת צבע של ירקות (גם פירות) מכילה תרכובות אחרות של פיטוכימיקלים בעלות חשיבות בריאותית אחרת, ולאור זאת החלו רשויות הבריאות בעולם ובארץ להמליץ על צריכה מגוונת מכל קבוצות הצבע של ירקות ופירות. מהמלצה כללית להגברת צריכת הירקות עברו הרשויות להמלצה מעשית לצריכה של 5-9 מנות ירק מ- 5 קבוצות הצבע.
|
מנת ירק = 100 גרם, ספל ירק חי, חצי ספל ירק מבושל או חצי ספל מיץ ירק. |
|
באילו צבעים מדובר? קבוצת הירוקים - עשירים בלוטאין (לדוגמא - תרד) ובתרכובות האופיניות לירקות ממשפחת המצליבים (סולפרפאן ואנדול 3 קרבינול) - לדוגמא ברוקולי. |
קבוצת האדומים - עשירים בליקופן (לדוגמא: עגבניה). |
קבוצת הכתומים צהובים - עשירים בבטא קרוטן ובקרטאונידים נוספים (לדוגמא: גזר). |
הסגולים - העשירים באנטוציאנינים (לדוגמא: כרוב סגול). |
קבוצת הלבנים - עשירים בתרכובות גפרית (לדוגמא: בצל לבן). |
|
קבוצת האדומים - הרכיב העיקרי = ליקופן |
|
ליקופן - פיגמנט אדום ממשפחת הקרטנואידים - משפחה של פיגמנטים המקנים לירקות ולפירות את צבעם הצהוב, הכתום והאדום. אחד מנוגדי החמצון החזקים. |
פעולותיו: |
- פעילות אנטי סרטנית: יש לו נטייה להצטבר באברים מסוימים כמו ריאות ובלוטת הערמונית (הפרוסטטה) וצריכה מרובה שלו קשורה בהפחתת שעורי הסרטן בעיקר באברים אלה.
- הגנה על הלב וכלי הדם - מפני התקפי לב ואירוע מוחי ע"י הפחתת חמצון LDL ("כולסטרול הרע").
- הגנה מפני נזקי זיהום אויר - פעילותו של הליקופן כנוגד חמצון משפרת את עוצמת הריאות ומפחיתה את פגיעותם מנזק חמצוני ולכן גם מנזקי זיהום האוויר.
- שמירה על בריאות העין – לאחרונה התגלו ריכוזים גבוהים של ליקופן בחלקים חשובים של העין. הליקופן מגן מפני חמצון על האנזימים המעורבים בפעילות אזורים אלה, ולכן מסייע להם למלא את תפקידיהם.
הליקופן ידוע כמסייע בעיקוב התפתחות שתי בעיות עיניים נפוצות: גלואקומה - לחץ תוך עיני גבוה העלול לגרום לעיוורון, ו"הזדקנות הראיה" - המקשה על התמקדות בעצמים קטנים וקרובים.
- שמירה על העור מנזקי קרינת שמש - במחקר גרמני נמצא שצריכה מוגברת של ליקופן (ברסק עגבניות) הגנה על העור מפני התאדמות בעקבות חשיפה לקרינת UV והפחיתה את הפגיעה בו ב-40%.
- עשוי לסייע בשמירה על תפקוד המוח - במחקר שנעשה על נזירות קתוליות מבוגרות, נמצא שאלה אשר בדמם נמצא ריכוז גבוה יותר של ליקופן, תיפקדו טוב יותר בפעילויות יומיומיות כמו הליכה, רחצה, לבישת בגדים ועוד, לעומת הנזירות עם רמת ליקופן נמוכה.
|
כמה עובדות חשובות לגבי ליקופן:
- הוא נמצא בעיקר בעגבניות (מהוות 80% מהמקור לליקופן) אך גם באבטיח, פפאיה, אשכולית וגואיבה ורודות.
- תכולת הליקופן בעגבניות גבוהה יותר ככל שצבעם האדום חזק יותר.
- בישול העגבניות מעלה את זמינות וספיגת הליקופן ולכן בנוסף לעגבניות טריות מומלץ לאכול גם עגבניות מבושלות ומוצרי עגבניות (כמו קטשופ או רסק עגבניות).
- הליקופן מסיס בשומן ולא במים לכן מומלץ לאכול את העגבניות יחד עם מעט שמן (לדוג' שמן זית).
נציג מקבוצת האדומים: העגבניה – בנוסף להיותה עשירה בליקופן שתואר, היא מכילה עוד קרטנואידים רבים נוספים וגם חומצות פנוליות, כולם בעלות פעילות נוגדת חמצון, וכן פלבנואידים המקנים לה את יכולת ההגנה מפני מחלות. בנוסף, העגבנייה מהווה מקור לכמה ויטמינים ומינרלים: ויטמין C, ויטמין K, ויטמין B6, בטא קרוטן, ברזל ואשלגן.
|
טיפ לטיפול בעצירות - כף עגבנייה מרוסקת מעורבבת עם כפית שמן זית, מידי בוקר על קיבה ריקה. |
|
קבוצת הכתומים - הרכיב העיקר - קרטנואידים. העיקרי ביניהם נקרא - בטא קרוטן |
|
בטא קרוטן הוא המקור העיקרי לויטמין A החיוני מאד לשיפור הראייה, הגדילה, תיפקוד מערכת החיסון, שמירה על בריאות העור ולהפחתת הסיכון לסרטן. הוא מכונה לכן פרו ויטמין A. |
תפקידיו: |
- מניעת סרטן - בהיותו נוגד חימצון הוא מעודד את פעילות התאים טורפי הגידולים הנקראים "תאי הרג טבעיים". בנוסף, הוא מעודד את התקשורת בין התאים ובכך גם כן מסייע במניעת גדילת יתר של תאים, הנוצרת כתוצאה מתקשורת בין תאית לא תקינה ומביאה להתפתחות תהליך סרטני.
- מסייע בהפחתת רמות כולסטרול בדם – דרך סיוע לבקרה על האנזימים הקשורים ביצורו. נמצא כי צריכה של שני גזרים גדולים ליום (עשירים במיוחד בבטא קרוטן) במשך שבוע, הפחיתה את רמת הכולסטרול בדם ב 11%.
|
נציג מקבוצת הכתומים - הגזר - בנוסף לקרטנואידים, הוא מכיל גם פיטוכימיקלים חשובים נוספים כמו לוטאין, חומצה קפאית והטרפינול - חומר טעם שהגזר מייצר על מנת להילחם בפטריות המפריעות לגידולו. הטריפנול מפריע לייצור חומרים הדרושים לצמיחת הפטריות, אך גם לגידולם של תאים סרטניים ולכן הוא בעצם גם כן מסייע למלחמה בגידולים סרטנים. |
הגזר עשיר באשלגן, ויטמיני B (בעיקר חומצה פולית), ויטמין C, K ו- E ובסיבים תזונתיים. |
לפי הרפואה הסינית - בשל צבעו הכתום הוא נחשב למחזק טחול ולכן למחזק דם ויעיל במצבי אנמיה (חסר דם). ברפואה הסינית מיץ הגזר נחשב אף יותר יעיל מהגזר עצמו בחיזוק הדם אך יחד עם זאת יש לזכור שבאופן כללי עדיפה צריכת הירק השלם עם כל מרכיביו והסיבים התזונתיים שבו על פני חלקיו. מיץ גזר אינו מומלץ לחולי סכרת בשל תכולת הסוכר (הטבעי אמנם) המרוכזת שבו.
|
טיפ לטיגון בריא - הכנסת חתיכות גזר לשמן בתחילת הטיגון שומרת על איכותו של השמן ומפחיתה את התחמצנותו. |
|
קבוצת הירוקים - רכיב עיקרי - לוטאין |
|
לוטאין - פיגמנט צהוב כתום ממשפחת הקרטנואידים. נוגד חימצון שהצמח מייצר כדי להגן על עצמו מפני השפעות מזיקות של רדיקלים חופשים, נוצרים כאשר אור השמש פוגש את הכלורופיל - (הפגמנט הירוק של הצמח), שאחראי על תהליך הנשימה של הצמח (פוטוסנטזה). ככל שהצמח הירוק כהה יותר הוא מכיל יותר כלורופיל ולכן זקוק ליותר הגנה חמצונית. לכן, הצמחים הירוקים ובעיקר הכהים מהווים מקור עשיר ללוטאין. הגוף אינו יודע לייצר לוטאין ולכן צריכתו במזון חשובה. |
פעולותיו: |
- שמירה על בריאות העין:
- מסייע במניעת התנוונות תלויית גיל של המאקולה (מאקולה = אזור מרכזי רגיש על רשתית העין) שהיא הגורם העיקרי לעיוורון אצל מבוגרים. הלוטאין מהווה משקפי שמש פנימיים בהיותו סופג את האור הכחול שהוא המזיק ביותר למאקולה.
- מגן מפני קטארקט - שזוהי פגיעה בחלבוני העדשה בעין ע"י נזקי הרדיקלים החופשים הנוצרים בעקבות חשיפה לשמש.
שלוש קבוצות סיכון שעבורם צריכה גבוהה של לוטאין במזון חשובה במיוחד:
- נשים - אצלן ספיגת הלוטאין בעיניים נמוכה יותר.
- בעלי עיניים כחולות - סופגים יותר אור מזיק דרך עיניהם.
- בעלי רקע משפחתי להתנוונות המאקולה.
- הגנה על בריאות הלב וכלי הדם והפחתת סיכון לטרשת עורקים.
- הפחתת הסיכון לסרטן.
|
|
נציג מקבוצת הירוקים - תרד. |
תרד - אחד הירקות העשירים ביותר בלוטאין. בנוסף הוא עשיר מאד בפיגמנט הירוק - כלורופיל ובנוגדי חמצון כמו קוורצטין גלוטטיון וחומצה אלפא ליפואית, כולם חומרים בעלי פעילות אנטי דלקתית ואנטי סרטנית חזקה ביותר. מנה ראשונה של סלט תרד או תוספת של תרד מאודה לארוחה - יש לה השפעה מיטיבה על לחץ הדם, בזכות אנזים בתרד שהוא בעל השפעה מעכבת על מערכת האנזימים ACE האחראית על הצרת כלי הדם ועליית לחץ הדם. |
הוא עשיר באשלגן, מגנזיום, אבץ, ויטמין ,C בטא קרוטן, חומצה פולית, ויטמין K וויטמין E. |
בישולו של התרד אמנם פוגע בחלק מהויטמין C והחומצה פולית שבתרד אך מצד שני משחרר בטא קרוטן ומגביר את זמינות הלוטאין. לכן מומלץ לאכול תרד גם כחי וגם מבושל (אידוי קצר) או מעוך. ברפואה העממית והסינית, נחשב התרד כמנקה מערכת עיכול ועוצר דימומים. שתיית מיץ תרד מועילה במקרים של עצירות ולטיפול בדמומי חניכיים. |
|
קבוצת הלבנים |
|
הרכיב העיקרי: תרכובות אורגנו גופרתיות. נמצאות בבצלים, בשום, בכרישה ובעירית. |
פעילות: |
- עשויות לסייע במניעת סרטן המעי הגס, הוושט והשד.
- מניעת מחלות לב - פועלות כתרופות לדילול דם ולמניעת קרישה לא רצויה.
- יתכן שהן תורמות להפחתת הטריגליצרידים ולהעלאת רמות הכולסטרול הטוב.
- מניעה וטיפול בסוכרת - מפחיתות רמות סוכר בדם ע"י העלאת כמות האינסולין הזמין (האחראי על העברת הסוכר מהדם לתאים).
|
נציג מקבוצת הלבנים - הבצל. |
בנוסף לתרכובות הגופרית הוא עשיר גם בקוורצטין - פיטוכימקל ממשפחת הפלבנואידים, בעל תכונות נוגדות חמצון ודלקת. בשל תכונותיו אלה, הקוורצטין מגביר את יכולת התנגדות הגוף לנגיפים שונים, נלחם בדלקות מפרקים לבלב וערמונית, מסייע במצבים אלרגים כמו אסטמה ובמצבי חום ודלקות בעור. |
קשור גם בהפחתת שעורי מחלות לב וסיכון לסוגי סרטן שונים, בעיקר סרטן הריאות. |
ברפואה העממית נחשב הבצל לבעל פעילות מחטאת (אנטיספטית), נוגדת דלקות, חיידקים ווירוסים. הוא נחשב כמשפר זרימת דם, כמשפיע על בריאות הלב ומערכת הנשימה וכמטפל בנזלת, שיעול וליחה. |
טיפ להכנת סירופ ביתי לשיעול והצטננות: מערבבים בצל קצוץ עם 2 כפות דבש ומשאירים בקערה מכוסה לשעתיים. מסננים ושומרים בצנצנת כהה במקרר. מהסירופ שנוצר מומלץ לקחת כף 3 פעמים ביום (לילדים שליש המינון). הסירופ "ריחני" אך יעיל ביותר. |
|
קבוצת הסגולים - הרכיב העיקרי - אנטוציאנינים |
|
פגמנטים אדומים סגולים ממשפחת הפלבנואידים. נוגדי חמצון חזקים ביותר- מגנים על הצמח עצמו מפני רעלנים חומרים מזיקים ומחמצנים שונים. |
פעילות: |
- הגנה על המוח - מפני מחלות עצבים, נזק מוחי, מחלות ניווניות וטראומות מוחיות.
- הגנה מפני טרשת עורקים - ע"י מניעת חמצונו של ה- LDL (הכולסטרול הרע) והגנה על שלמות התאים המרפדים את דפנות כלי הדם.
- הגנה מסיבוכי הסוכרת (פגיעה בעיניים, בחניכיים ועוד) - הנוצרים כתוצאה מפגיעה בכלי הדם בעקבות רמות הסוכר הגבוהות.
- הפחתת אלרגיה - בזכות יכולתם נוגדת הדלקת.
|
נציג מקבוצת הסגולים: החציל. |
חציל - מכיל אנטוציאנין שהוא נוגד חמצון חזק בעל יכולת הגנה על המוח מפני נזקים חמצונים. לחציל השפעה על הורדת כולסטרול בזכות האנטוציאנינים שלו אך גם בזכות פיטוכימיקלים נוספים הנקראים ספונינים הקושרים את הכולסטרול לחומצות מרה במעי ומסייעים להובלתן מחוץ לגוף. גם תכולת הפקטין (סיב תזונתי) הגבוהה של החציל מסייעת להורדת הכולסטרול. בשל תכולת נוגדי החמצון הגבוהה שלו, החציל עשוי לסייע גם במניעת התקמטות והזדקנות העור וכן במלחמה באסטמה. |
|
לסיכום, כמה עצות שימושיות לצריכת ירקות מספקת ומגוונת מכל קבוצות הצבעים: |
|
- לשלב ירקות בכל ארוחה.
- לצרוך ירקות גם טריים כסלטים או כתוספת לכריכים וגם מבושלים בתבשילי ירקות או מרקים. זאת כדי לספוג את כל הפיטוכימיקלים שהוזכרו.
- להשקיע בסלט - סלט בריא צריך להכיל לא רק עגבניה ומלפפון, אלא ירקות מכל הצבעים. אפשר להוסיף כרוב סגול כנציג הסגולים, בצל כנציג הלבנים וגזר או פלפל צהוב כנציג הצהובים.
- כדי לקבל מספיק ליקופן מומלץ להשתמש ברטבים, בעגבניות מבושלות או ברסק עגבניות.
- זכרו להוסיף לתבשילים שום ובצל - כאמור הם בעלי סגולות רפואיות יחודיות בשל תרכובות הגפרית שלהם.
- מומלץ ורצוי להוסיף ירקות בתבשילים למיניהם כמו קציצות דגים אורז וברטבים לבשר ולפסטות.
- זכרו להשתמש בעשבי טיבול טריים: אורגנו, קורנית ובזיליקום. הם עשירים גם כן בפיטוכימיקלים כמו לוטאין וקרטאנואידים וגם בכלורופיל.
- אם ישנם צבעים מהם אתם לא צורכים מספיק ירקות אפשר להשלים זאת ע"י אכילת פירות מאותה קבוצת צבע, לדוגמא שזיפים כנציג לקבוצת הסגולים.
|
|
אז שתהיה לכולנו ארוחה טעימה, צבעונית, בריאה ומלאת פיטוכימיקלים! |
ענבר ויטנברג דיאטנית קלינית Msc. |