יותר מדי סוכר...
יותר מדי סוכר...

מהו הסוכר והיכן הוא נמצא במזוננו?

הסוכר המוכר לנו, בין אם צבעו לבן, חום או שהוא קרוי דמררה, בכל המקרים מבחינת הרכבו הינו דו סוכר הקרוי סוכרוז. דו-סוכר משמע שהוא מורכב משתי מולקולות או שני חד סוכרים:

  • גלוקוז: אותו חומר שכשהוא נכנס לזרם הדם הוא מפעיל את הלבלב להפריש אינסולין - ההורמון האחראי להכניסו לתאי הגוף במטרה לשמש חומר דלק לייצור אנרגיה.
  • פרוקטוז: סוכר הפירות. הפרוקטוז אינו משפיע על פעולת הלבלב והוא עובר תהליך חילוף חומרים בכבד בלבד (פירוט בהמשך).

סוכר נמצא כמעט בכל מזון מתועש ובצורה בריאה לצריכה במזונות טבעיים וצמחיים רבים: אפשר למצוא סוכרים גם במזונות "דלי סוכר", מופחתי סוכר ודומיהם. נמצאו צורות של סוכר במזונות דלי שומן, להם מוסיפים צורות שונות של סוכרים ופחמימות כמשפרי טעם והוא "מתחבא" במגוון גדול של שמות וצורת בהן כסירופ תירס למשל. מוסיפים אותו לשניצלים צמחיים מוכנים ולציפויים של שניצלים "רגילים", לתחליפים הצמחיים לחלב כמו חלב השקדים למשל, ללחמים, קרקרים ומאפים "מלוחים", לרטבים, קטשופ ודומיהם. גם הקמח הלבן או כל מה שמכיל עמילנים מתפרק במהירות לסוכר פשוט כבר בתהליך הלעיסה בפינו. כמובן נמצא אותו במיני הסלטים המוכנים וזיכרו שגם הקמח הלבן הופך לסוכר בתהליך הלעיסה ושגם תחליפי סוכר "דיאטטיים" רבים ובעיקר הממתיקים הרב כוהליים כמו "מלטיטול", "אליתול" ושאר בעלי סיומת "אול" למיניהם הם פחמימות לכל דבר, וכך יש לחשבם בחישוב התזונתי. התבוננו בתוויות וזהו אותו: סוכרוז, גלוקוז, פרוקטוז, סירופ גלוקוז, סירופ מייפל, סירופ תירס, תמצית מאלט, מיצים מפירות, לקטוז - סוכר החלב, מלטוז, דקסטרין או מלטודקסטרין, דבש וסירופ אגבה או אגבה שמכיל אחוז גבוה מאוד של פרוקטוז - הרבה יותר מהפרי המתוק ביותר שתצרכו אי פעם. לקריאה נוספת: פחמימות וסוכרים.

אם הוא כל כך מצוי במזוננו - אז על מה הצעקה?

הסוכרוז, ומכאן 2 מרכיביו, הינם פחמימות בעלות ערך קלורי גבוה אך נטולות לחלוטין בכל רכיב תזונתי חשוב או חיוני לגוף כגון ויטמינים ומינרלים שחיוניים לבניין, לשפעול אנזימים בגוף (כלומר, לביצוע פעולות חיוניות של הקיום של הגוף), חלבונים שנדרשים כאבני בניין או חומצות שומן חיוניות. יתרה מכך, לצורך הפקת אנרגיה מסוכר נדרש הויטמין B1 (תיאמין, הזכור כויטמין החסר מפרשת ילדי "רמדיה"), בלעדיו הופכת הפחמימה לשומן. בנוסף, צריכה גבוהה של פחמימות כאלה גורמת לאובדן התיאמין וויטמינים נוספים מגופנו (התיאמין מצוי בשפע בקליפות הדגנים המלאים למשל, ולכן כל כך מומלצת צריכת זרעים שונים על קליפתם, כי אז הגוף מקבל את הפחמימה יחד עם האמצעי שמאפשר את הפקת האנרגיה ממנה).

סוכר מהווה קרקע גידול נוחה לחיידקים הן בחלל הפה, כלומר גורם להופעת עששת ופגיעה בשיניים, והן בתוך המעיים שלנו. כאשר בחלל המעיים מתרבים חיידקים גורמי מחלות וחיידקים גורמי ריקבון, הם מסכנים אותנו בריאותית בעצם הימצאותם והם אף מורידים את כמותם של החיידקים הידידותיים. החיידקים הידידותיים הינם קו ההגנה החיסוני הראשון ובעצמם יצרנים של ויטמינים חיוניים מקבוצת B החיוניים להפעלה של אנזימים בגוף לצורך פעולות הקיום השונות, ובעיקר ויטמין B12 שכל כך חסר לרובנו, ובין השאר הימצאותו ברמה מספקת חשובה לזיכרון, לייצור כדוריות דם ואפילו למניעה של נשירת שיער.

עצבנות, עלייה במשקל, הפרעות קשב

צריכה של סוכרים גורמת לסוג של "רכבת שדים" ביוכימית שמעלה את רמות האינסולין, הקורטיזון והאדרנלין. אצל מבוגרים השיבוש הזה גורם להשמנה (אינסולין וקורטיזון הינם הורמונים שגורם לעליית משקל הגוף ולהצטברות שומן), לעצבנות ואי שקט. ילדים רגישים אף יותר, וצריכה עודפת של סוכרים גורמת להפרעות קשב, ריכוז ויכולת למידה. אחוז לא מבוטל של ילדים הנדרשים לצרוך דרך קבע רטלין או קונצרטה, יוכלו להיגמל מתרופות אלה רק על ידי שינוי תזונתי.

לקריאה נוספת:
הרוצח הלבן: איך להתמודד עם הצורך בסוכר?
מתוק ובריא? בהחלט אפשרי!
כמה סוכר אנחנו צורכים בקיץ?
הצטרפות אל הניוזלטר של FoodsDictionary

השמנה

הזכרתי שהפרוקטוז עובר תהליך מטבולי בכבד. כמות קטנה המצויה בכמות פירות סבירה היא מידה שהכבד יכול לעמוד בה. כמויות גדולות של פרוקטוז, כאלה המצויות בצריכה של סוכר מעובד או של סירופ אגבה, גורמות להצטברות של שומן בכבד והתפתחותה של מחלת הכבד השומני. מחלה זו פוגעת בתפקודו התקין ומכאן נזקיה לתחלואה עתידית גדולים ביותר. הפרוקטוז אינו משפיע על מרכזי השובע במוח ואינו משפיע על ירידת רמות הגרלין - הורמון הרעב. כדאי לדעת שמנגנון הרעב והשובע מושפע מהיחס בין 2 הורמונים: לפטין - הורמון השובע, וגרלין - הורמון הרעב. ככל שרמות הלפטין גבוהות יותר אנחנו נצרוך פחות מזון, ולהיפך.

גורם תחלואה

אם במחלות עסקינן, הרי שצריכה מוגברת של סוכר גורמת לעלייה ברמת החומציות של הרקמות, דבר שמגביר את התופעות הדלקתיות בגוף. ככל שהגוף דלקתי יותר הוא מועד יותר גם להתפתחותן של מחלות קשות ובהן מחלות סרטניות. תופעות דלקת מרובות אף גורמות לחולשה ולעייפות משום שהן דורשות מעורבות בלתי פוסקת של מערכת החיסון - כלומר, עבודה מאומצת שתשישות בצידה.

גם רמות כולסטרול גבוהות נגרמות כתוצאה מצריכה עודפת של סוכרים ולא מצריכת שומן, בעיקר חומצות שומן ממקור צמחי שלא עברו תהליכי עיבוד. נהפוך הוא, בתזונה שאני נותנת בקליניקה לאיזון רמות כולסטרול אני מוסיפה מזונות בעלי תכולה גבוהה של חומצות שומן חד ורב בלתי רוויות כמו שמנים צמחיים (זית, פשתן, צ'יה, מרווה מרושתת, גדילן ואחרים), אבוקדו, טחינה ומיני אגוזים, ואלה מסייעים לגוף לשחרר עודפי כולסטרול בתהליך מהיר.

צריכה גבוהה של סוכר גורמת לעמידות לאינסולין, זהו מצב טרום סוכרתי שעלול להופיע אף אצל ילדים ובני נוער. עמידות לאינסולין גורמת לעלייה במשקל, לעיכוב תהליך הגדילה, לשחלות פוליציסטיות שגורמות לשיבוש במאזן ההורמונאלי הנשי ועלולות לגרום לירידה ברמת הפריון, לעלייה משמעותית ללקות בסוכרת מבוגרים ולסיכון למחלות קשות אחרות שהן תוצאה של רמות סוכר לא מאוזנות. הסוכר מזין תאים סרטניים. התא הסרטני מקבל את החמצן לקיומו מהתססה של סוכר בלבד. לכן, גם עבורו הסוכר הוא "סם החיים". אם ברצוננו למנוע מחלות כאלה או לחולים בהן ברצונם להירפא - חובה להימנע מצריכה של סוכר.

הסוכר ממכר

סוכר "מציף" את המוח בדופאמין. דופאמין הוא המוליך העצבי שמשתחרר מתחת לקליפת המוח בהקשר לכל מצבי העונג. כל הסמים מעוררים הפרשה של דופאמין וככל שגל ההפרשה מהיר וחזק יותר, כך אנו הופכים מכורים יותר. המנגנון הזה הוא זה שמעודד אותנו לבצע פעולות חיים חיוניות כמו אכילה או סקס, כיוון שאנו זוכים ל"תגמול" ההנאה (אם הייתה זו "עבודה" ללא תגמול - היינו נמנעים מלאכול ובכך להמשיך להתקיים או לחיות חיי מין פעילים ובכך להפסיק את קיומו של המין האנושי). פעולת הסוכר על המוח מהירה ורבת עוצמה, וזו הסיבה שכל כך קשה לנו להשתחרר מחיבתנו העמוקה והעזה לסוכר ולמתוקים.

ובכל זאת, היש מנה "בטוחה"?

חולים סוכרתיים או חולים במחלות ממאירות צריכים להימנע לחלוטין מצריכת סוכר מעובד בכל דרך שהיא. הכמות המומלצת לאנשים בריאים היא: לנשים כ- 6-7 כפיות יום, ולגברים עד 9 כפיות ביום. רובנו צורכים כמות כפולה לפחות.  כמות הצריכה תלויה ברמת הפעילות הגופנית ובגיל. ככל שרמת הפעילות גבוהה יותר יוכל הגוף להשתמש ביותר סוכר, כמובן מותנה בכך שאנו מספקים לו ויטמינים, מינרלים חיוניים ושאר רכיבי מזון בשפע, למילוי צרכיו.

מתחשק לכם מתוק?

צרכו פירות במידה מדודה, במיוחד אלה עתירי הסיבים כמו תפוח עץ או אגס ורצוי אף בתוספת אגוזים או שקדים שמצוי בהם גם שומן וחלבון. למה? כי פחמימה בתוספת סיבים, חלבונים ושומנים נספגת באיטיות, יוצרת תחושת שובע לאורך זמן, אינה מעלה את רמות הסוכר בדם במהירות ולכן גם אינה גורמת לטלטלה ההורמונאלית. בקיצור, נוסחת צריכה בטוחה פי כמה. השתמשו לבישול אפייה ולהכנת שתייה מתוקה בסטיביה. שימו לב שזו סטיביה נקייה ללא תוספת של ממתיקים מלאכותיים שונים (כמקובל לצערי במחוזותינו). את הקפה שלי אני ממתיקה בסוכר קוקוס - הוא שומר על איזון רמות הסוכר בדם (המדד הגליקמי שלו 33 - בטווח הבטוח והבריא), ובנוסף לסוכר יש בו סיבים ורכיבים תזונתיים אחרים. וזכרו: הסוכר הוא כמו סם. כדי להשתחרר מהתלות בו אנו זקוקים לתקופת גמילה. אחרי 3-5 ימים של הימנעות קל לנו הרבה יותר, אחרי כשבועיים אנחנו מעבר למשברים... בהצלחה!

הכותבת היא הנטורופתית ד"ר עמרית בן סירה.
אל האתר של עמרית: www.dromrit.co.il