האם ניתן לשלוט בדחף לזלול?
האם ניתן לשלוט בדחף לזלול?

מבחינת גופנו אוכל הוא צורך הישרדותי, ויש לו מנגנונים מתוחכמים שאומרים לנו מה לאכול, מתי וכמה. מנגנונים אלו כוללים חומרים המופרשים ממערכת העצבים המרכזית, ממערכת העיכול ומרקמת השומן, ומובלים דרך זרם הדם אל מרכז בקרת הרעב והשובע הנמצא בהיפותלמוס במוח, שם הם המשפיעים על האכילה.

אם כן, מדוע אנו אוכלים מעבר לצורך? מי נותן את ההוראה מתי לאכול ומתי להפסיק לאכול? ושאלת השאלות - האם ניתן "לסרב פקודה" ולעמוד בפיתוי של אכילה למרות הימצאות חומרים במוח המעודדים רעב ותיאבון? הכירו את החומרים ששולטים על התיאבון שלכם...

גרלין (Gerlin)

הורמון בעל אפקט מגביר תיאבון המכונה גם "הורמון הרעב". הגרלין מיוצר בקיבה בתגובה לצום, היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות בדם) ותפריט דל. עלייה ברמות הגרלין מביאה לעלייה בתחושת הרעב ולתיאבון מוגבר. אצל אנשים רזים רמתו עולה לפני הארוחה ויורדת לאחריה, אך אצל הסובלים מהשמנה רמתו אינה יורדת לאחר הארוחה, ולכן אין תחושת שובע והם ממשיכים לאכול כמויות גדולות. נמצא כי חוסר כרוני בשינה קשור לעלייה ברמת הגרלין המביאה לאכילת יתר. בניתוחים בריאטרים מסוג שרוול ומעקף קיבה, נצפתה ירידה משמעותית בהורמון גרלין, התורמת לתחושת השובע ולירידה במשקל.

לפטין

הורמון המופרש מרקמת השומן ביחס ישר לגודלה. מעורב בוויסות צריכת מזון על ידי עידוד הפרשה של חומרים מדכאי תיאבון ודיכוי הפרשת חומרים מעוררי תיאבון. בנוסף לעידוד תיאבון, ללפטין השפעה על עלייה בהוצאה האנרגטית. בניסויים בחיות מעבדה, כאשר יצרו עכברים ללא הקולטן להורמון לפטין, גילו שהעכברים הללו אכלו ללא בקרה וסבלו מהשמנה קיצונית.

GLP-1

הורמון ממשפחת האינקרטינים המופרש מתאי המעי. בהפרשתו מועבר מסר דרך מערכת העצבים המרכזית אל האזור במוח האחראי לוויסות אכילה, וגורם לדיכוי התיאבון. בין המנגנונים בהם פועל GLP-1 קיים עיכוב ריקון קיבה והפרשת חומצת קיבה, הגורמים לרעב מופחת ולשובע מוקדם. אצל סוכרתיים ואנשים הסובלים מהשמנת יתר נראית רמה נמוכה של הורמון זה. כיום משתמשים בנגזרות של GLP-1 כתרופות לטיפול בסוכרת [אקסנטייד (באייטה), לירגלוטייד (ויקטוזה)].

סרוטונין

הורמון המסונתז בגזע המוח מחומצת האמינו טריפטופן. הסרוטונין נחשב להורמון מצב הרוח, שכן הוא גורם למצב רוח טוב, שינה טובה (הסרוטונין מהווה חומר מוצא להורמון השינה מלטונין), ובהקשר של וויסות אכילה תפקידו להפעיל חומרים מדכאי תיאבון. רמות נמוכות של סרוטונין עשוית לגרום לדיכאון, הפרעות בשינה ולחשק עז לפחמימות ולסוכרים. לפני המחזור ישנה ירידה ברמות הסרוטונין בגוף, ובהתאם עולה החשק לפחמימות ולמתוק. כדי להעלות את רמות הסרוטונין בגוף חשוב לאכול פחמימות מורכבות, כגון דגנים מלאים ולפזרן על פני היום.

PYY

פפטיד המופרש מתאי המעי הדק לאחר הארוחה וגורם לתחושת שובע. השפעתו מתבצעת באמצעות העברת מסר לאזורים הקשורים לוויסות אכילה במוח. אצל אנשים הסובלים מהשמנה נצפתה רמה נמוכה של הורמון זה. לאחר ניתוח מעקף קיבה רמתו עולה משמעותית והוא מסייע לירידה במשקל. נמצא שתזונה עשירה בחלבון גורמת לעלייה ברמות PYY לאחר הארוחה, בהשוואה לתזונה עשירה בפחמימות או בשומנים. ייתכן שזה חלק מהסיבות להצלחת דיאטות המבוססות על חלבונים כגון דיאטת אטקינס (דיאטה ללא פחמימות), אם כי דיאטות אלו קצרות טווח ואינן מומלצות לאורך זמן.

אינסולין

הורמון המופרש מתאי בטא בלבלב כתגובה לאכילה ולרמת הסוכר בדם. האינסולין הוא הורמון אנאבולי (מעודד בנייה) והוא מדכא את פירוק רקמת השומן. רמות גבוהות של אינסולין עשויות לעכב או למנוע ירידה במשקל. היפראינסולינמיה הוא מצב בו ישנה הפרשה מוגברת של אינסולין, מאפיינת אנשים במצב של טרום סוכרת או בסוכרת שאינה מאוזנת. כדי למנוע רמות גבוהות מאוד של אינסולין בדם, יש להימנע מארוחות גדולות מאוד המבוססות בעיקר על פחמימות.

כיצד ניתן להחזיר את השליטה בוויסות התיאבון ומתי צריך "לסרב פקודה" ולא להיכנע לדחף לאכול

עליית הורמוני הרעב מתרחשת כאשר מאגרי האנרגיה שלנו מידלדלים. זה עשוי לקרות כאשר אנחנו מדלגים על ארוחות, בדיאטות הרעבה דלות קלוריות או שאינן מאוזנות ובחוסר שעות שינה. כשעולים הורמוני הרעב, נהיה קשה יותר לבחור אוכל בריא, שכן הגוף נמשך למזון עשיר בקלוריות ובעיקר לשומן ולסוכר. ככל שנגיע רעבים יותר לארוחה כך תחושת השובע תהיה מאוחרת ונצטרך לאכול יותר כדי לשבוע.

היות שכאמור חלק מהחומרים המשפיעים על בקרת התיאבון משפיעים גם על מצב הרוח, אנו עשויים "להתבלבל" ולפנות לאוכל במצב רוח ירוד, מתוך שעמום או כאשר אנחנו בלחץ. כלומר, למרות שאין לגוף כלל צורך פיזי לאכול, האכילה משמשת כמקור להנאה, להרגעה ולוויסות רגשות. במצב של אכילה מתוך רגש ולא מרעב, בהחלט ניתן וכדאי "לסרב פקודה", ולמצוא דרך חלופית להרגעה ולהנאה שאינה קשורה באכילה.

רוצים לדעת איך עושים זאת נכון? פנו אל דיאטנית בעלת הכשרה מתאימה שתלווה אתכם ותיתן לכם כלים להצלחה.
נכתב על ידי יפית קסלר, דיאטנית קלינית.

חשוב לקרוא בנוסף:
4 שגיאות שמונעות ממך לרדת במשקל
חילוף חומרים: כל מה שצריך לדעת
תחליפי סוכר: ממתיקים מלאכותיים וטבעיים
כושר גופני: למה זה כדאי?