התערבות ההורים באכילה מתחילה עוד בגיל מוקדם יותר
התערבות ההורים באכילה מתחילה עוד בגיל מוקדם יותר

השמנת ילדים

אחת הסכנות בהתערבות הורית היא עלייה בהשמנת הילדים. בספרות נמצא כי השמנה בגיל הילדות נתפסת כגורם מאיים משמעותי לבריאות הילדים בארה"ב, שכיחות עודף משקל בקרב ילדים בגילאי 17-6 (מעל אחוזון BMI 95) עומד כרגע על כ- 11% ועוד כ- 14% בין אחוזון BMI 85 לאחוזון BMI 95 (סעיף 1). לכן, הטיפול והמניעה של השמנת הילדים הוא אחד מהאתגרים החשובים ביותר. השמנת הילדים בחלקה היא השפעה סביבתית, על כן, יש לבדוק את אותה השפעה ולטפל בבעיה (סעיף 2).

הפרדוקס: השמנה עולה בזמן שמודל הרזון הולך ומחמיר

ההשפעה הסביבתית מאופיינת בין השאר בפרדוקס בחברה המודרנית. בזמן שהסביבה סולדת מעודף משקל ורואה את מודל הרזון כאידיאל אשר שם סטיגמות על שומן והשמנה, היא גם מעודדת גישה לצריכת מזון מהיר ובאותו זמן מפיצה שיטות להשלה מהירה של משקל (סעיף 3).

ילדים ומבוגרים יכולים להיות חשופים למסרים מבלבלים מבני משפחה וסביבה לגבי מזון וענייני משקל. התנהגות הורית ותנאי סביבה רגשיים בבית משפיעים, בין היתר, על התנהגות האכילה. הסביבה הביתית ללא צל של ספק היא הסביבה החשובה ביותר לעיצוב התנהגות האכילה והפעילות הגופנית של הילדים (סעיף 3).

וויסות רעב ושובע היא יכולת מולדת

כבר בשנות ה- 30 נכתבו מחקרים המוכיחים כי ילדים נולדים עם היכולת לווסת עצמם בצריכת מזון באופן המוצלח ביותר ללא התערבות הורית (סעיף 1). למרות זאת, נמצא כי האופן שבו הורים בוחרים להאכיל את ילדיהם הוא כזה המקדם אכילת יתר ו/או משקל עודף. נמצא כי ההורים משתמשים באסטרטגית האכלה מגבילה (רסטריקטיבית), הנקשרת עם עלייה בצריכת המזון ומשקלו של הילד (סעיף 2).

דרך האכלה המשלבת שליטה של ההורים נקשרה עם יכולת וויסות צריכת מזון נמוכה, התערבות הורית בכמות המזון בצלחת, שימוש במזון כפרס, ההנחיה "לנקות את הצלחת" עלולה להקטין את יכולתם של הילדים להגיב לוויסות הפנימי המפנה אותם לאיתותי שובע ורעב. נמצא כי הגבלת גישה למזונות מסוימים כמו חטיפים וממתקים מגבירה את כמיהת הילדים למזון "האסור" (סעיף 2).

תפקיד ההורים בהרגלי האכילה של ילדיהם

כאמור, נמצא במחקרים רבים קשר בין התערבות הורית באכילת הילדים והשפעה על הרגלי האכילה, משקל וויסות עצמי של צריכת מזון ותפיסת המזון בעיני הילדים. להלן מספר צעדים שההורים יכולים לעשות בנדון.

חשיפה חוזרת למגוון ופחד ממזונות חדשים

אחת הדרכים המומלצות להעניק לילד תזונה בריאה, מאוזנת ומגוונת, היא על ידי חשיפתו למגוון המזונות המומלץ (סעיף 1). במהלך הילדות המוקדמת, הילדים נחשפים למגוון מזונות על פי התרבות ממנה מגיעים המבוגרים הסובבים אותם (סעיף 4), יש לקחת בחשבון כי כאשר נחשף הילד לראשונה למאכל חדש, סביר להניח כי לא יהיה מוכן לנסותו באופן מיידי (להוציא דברי מתיקה). פחד ממזונות חדשים ולא מוכרים נקראת "נאופוביה", ל"נאופוביה" כנראה שורשים אבולוציוניים בהגנה על הפעוט מפני מזון רעיל או מרכיב לא ראוי. בזמן בו הילדים הם נאופובים ולעיתים קרובות דוחים מזונות חדשים, ניתן בעזרת חשיפות חוזרות למזונות החדשים, ללמד את הילדים להעדיף ולבחור את המזונות הנ"ל או לא לאהוב ולדחות את המזונות, כל זאת תלוי בהקשר החברתי והפיזיולוגי בו נאכל המזון (סעיף 1).

נושא זה מהווה אתגר להורים, אשר עלולים להדביק תווית על הילד כבררן ולוותר על מגוון מזונות בריא, או לחילופין להשתמש באסטרטגיות של שליטה וכפייה לאכול מזונות אלו. מחקרים מראים כי חשיפה וטעימה חוזרת של כ- 10 פעמים של מזונות, מפחיתים "נאופוביה" ומעלים היענות למזונות אלו בקרב הילדים (סעיף 1). הורים מעצבים את התפתחות קבלת המזון על ידי ילדיהם, על ידי כך שקובעים איזה מזון יוצע ויוגש להם, על ידי יצירת הסביבה החברתית שבה הילדים אוכלים. דרך האכלת הילדים היא אבן דרך חשובה מאוד בעיצוב סביבת האכילה של הילדים והתפתחות העדפת המזונות שלהם (סעיף 4).

לקריאה נוספת:
מדור תזונה לילדים
עם מה לשלוח את הילדים ללימודים?
אוכל וילדים: נקודה רגישה

חשיבות החיקוי

דרך נוספת המוצגת בספרות כדרך מועדפת ללימוד צריכת מזון מגוון בריא ומזין היא דרך חיקוי. מחקר מסוים הראה כי ילדים מוכנים הרבה יותר בקלות לטעום מזון חדש כאשר אימם מדגימה אכילתו, מאשר מצב בו הם צריכים לטעום את המזון החדש בעצמם ללא הדגמה של האם או מבוגר אחר. כמו כן, ילדים הגדלים בבית בו המודל לחיקוי אינו צורך מזון בריא ומזין כמו פירות וירקות, תהיה זו הסיבה העיקרית לכך שהילדים ימנעו מאכילת מזון זה גם הם (סעיף 1).

הורים משפיעים על הרגלי האכילה ומשקלם של ילדיהם הצעירים בכמה דרכים, הם מכתיבים את זמינות המזון, אופן הכנתו ובאילו כמויות יוגש. בנוסף, מזון ההורים והתנהגות אכילתם עלולה להשפיע על הרגלי ילדיהם, הוכחה לקשר זה יכולה להימצא בדמיון גנטי או סיבתיות הפוכה (כאשר העדפת הילד משפיעה על צריכת המזון של המשפחה), קיימים ממצאים ממחקרים קודמים לפיהם חיקוי ההורים הוא בעל השפעה חזקה על התנהגות האכילה של הילדים (סעיפים 1 ו- 5).

מכאן שחשיפה חוזרת של מזונות אותם אוכלים ההורים כנראה תוביל לקבלה גדולה יותר של המזון על ידי הילדים על בסיס של הסתגלות או העדפה. מזון הנקשר לסגנון ההורים, בעיקר הדרגה בה ההורים מנסים להפעיל שליטה על אכילת ילדיהם, מהווה גורם השפעה חשוב נוסף על בחירת המזון של הילד (סעיפים 1 ו- 5).

הגבלת מזונות מסוימים על ידי ההורים

למרות הכוונות הטובות של ההורים, שימושם בתבניות האכלה, נקשרות לתוצאות שליליות. האכלה הגבלתית (רסטריקטיבית) יכולה לקדם דווקא בחירה במזונות עתירי סוכר ושומן, מזון דל בערכים תזונתיים ולזרז התפתחות אכילת היתר. הפעלת לחץ על ילדים לאכול מזונות "טובים עבורם" נקשרה עם צריכה מופחתת של פירות וירקות ואכילה בררנית בילדים (סעיף 4).

מחקרים חושפים כי מזונות רבים הנחשבים כפחות אהובים בקרב הנבדקים, נקשרים לזיכרונות ילדותם לגבי אותם מזונות, נמצא כי הוריהם של אותם נבדקים הכריחו אותם לאכול מזונות אלו. מכאן שדרך ההורים להאכיל את ילדיהם היא חלק בלתי נפרד מהתפתחות העדפת ואו סלידת הילדים ממזונות מסוימים. עדיין לא ברור האם הלחץ הוא זה שהאיץ את הדחייה מהמזון, או שחוסר הרצון במזון המסוים היה קבוע ופשוט תוצאה של מזון לא אהוב שהיו סולדים ממנו גם ללא הלחץ מההורים (סעיף 4).

סיכומו של עניין

יש לספק לילדים מגיל קטן סביבה בריאה ודוגמא אישית של אכילה בריאה סביב שולחן, אכילה של מזונות בריאים ללא התעסקות יתר ביכולות האכילה של הילדים והגבלתם במזונות שאינן נחשבים בריאים. כמו בכל תחום בתזונה ובכלל גם כאן - הכל במידה. המלצתי האישית היא לקבל ייעוץ תזונתי במידת הצורך ולבצע את השינויים הדרושים ברמה משפחתית, התגייסות של כל המשפחה לאכילה בריאה ומשותפת ככל שניתן מגיל כמה שיותר צעיר, תגדיל את הסיכוי שהילדים במשפחה יגדלו עם הרגלי אכילה והקשבה לגופם ולאיתותי הרעב והשובע הטבעיים שלהם באופן הטוב ביותר.

הכותבת היא יעל משיח ארזי, דיאטנית קלינית. אל האתר של יעל: www.yaelgoodfood.co.il

ביבליוגרפיה

  1. Schwarz M.B, Puhl R. Childhood obesity: a societal problem to solve. Obes rev 2003; 4; 57-71
  2. Faith M.S, Scanlot K.S, Birch L.L, et al. Parent-Child feeding strategies and their relationships to child eating and weight status. Obesity Research 2004; 12; 1711-1722
  3. Golan M. Parents as agents of change in childhood obesity- from research to practice. International Jurnal of Pediatric Obesity 2006; 1; 66-76
  4. Galloway A.T, Fiorito L.M, Francis L.A, et al. "Finish your soup": Counterproductive effects of pressuring children to eat on intake and affect. Appetite 2006; 46; 318-323
  5. Wardle J, Carnell S, Cooke L. Parental control over feeding and children's fruit and vegetables intake: how are they related? Journal of the American Dietetic Association 2005; 105; 227-232