קחי בחשבון שמה שאת אוכלת ישפיע על העובר שלך
קחי בחשבון שמה שאת אוכלת ישפיע על העובר שלך

על גנטיקה ואפיגנטיקה

זוהי בעצם האפיגנטיקה, או בתרגום מיוונית "בנוסף לגנטיקה". האפיגנטיקה מתארת למעשה בקרה על ביטוי של גנים מבלי לשנות את רצף ה- DNA. תחום מחקר זה מתאר את השפעת התזונה והסביבה על ביטוי הגנים איתם נולדנו. תזונה טובה ומאוזנת "תכבה" גנים פחות טובים הגורמים למצבי חולי שונים, ותאפשר פעולתם באין מפריע של הגנים "הטובים", ועל ידי כך תשפיע לטובה על הבריאות במהלך החיים.

מזון קובע גורלות: פועלת או מלכה?

דוגמא נהדרת שתמחיש את חשיבות המזון בשלבי החיים הראשונים היא מעולם הדבורים. כל הביצים שהמלכה תטיל יכילו בדיוק את אותו רצף DNA, מרוב הביצים תתפתחנה דבורים פועלות ורק ביצים בודדות תתפתחנה למלכות, למרות שאין הבדל בגנטיקה. איך זה קורה? גם אצל דבורים האוכל שיקבל הזחל יקבע את גורלו. יש הבדלים בין מזון פועלות למזון מלכות. המזון המיוחד שיקבלו הזחלים שיתפתחו למלכות, מכיל חלבונים מיוחדים וויטמינים אשר משנים את ביטוי הגנים בצורה שתבטיח שיתפתחו מהם מלכות.

ומה קורה אצלנו ברחם?

התנאים אליהם נחשפנו ברחם יקבעו את רגישותנו למחלות, את התיאבון שלנו, את קצב חילוף החומרים ואת המחלות שנפתח בעתיד. המידע שמגיע אל העובר ברחם מכין אותו להתמודדות עם התנאים בחוץ ומכין אותו לשרוד בהם. למשל, אם העובר קיבל מידע שהתנאים בחוץ קשים ויש מחסור במזון, הוא יתפתח בצורה שתיתן לו את מירב הכלים לשרוד במחסור. אבל אם הוא תוכנת לשרוד במחסור ולמעשה חי בחייו הבוגרים בסביבה בה יש שפע של מזון, הוא לא מותאם לסביבה כזאת ואז הוא יפתח השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב.

לא פעם מגיעות אליי נשים הרות לייעוץ, שחוששות מאוד להעלות במשקל בהריון וגוזרות על עצמן תזונה מוגבלת ודלה. הן בטוחות שבכל מצב "התינוק יקבל את מה שהוא צריך". האומנם? העובר ישלם כנראה מחיר כבד על תזונה דלה בהריון, מאחר והוא יתוכנת לשרוד בעולם של מחסור ובעצם יוולד לתוך עולם של שפע מזון. חוסר ההתאמה הזה עלול להיות גורם משמעותי להתפתחות השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2 ומחלות כלי דם ולב בגיל מבוגר יותר.

אז איך יודעים שזה נכון? הרי לא עושים ניסויי הרעבה בנשים הרות!

נכון מאוד, אי אפשר לעשות ניסויים כאלה, אבל המציאות לצערנו סיפקה הוכחות. בזמן מלחמת העולם השנייה החלו לאסוף בהולנד נתונים על תינוקות שאימהותיהם סבלו מרעב. הן קיבלו 1000 קק"ל ביום ואפילו רק 500 קק"ל ליום לתקופה של חצי שנה בין נובמבר 1944 לאפריל 1945. התינוקת נולדו במשקל נמוך ועם השנים פיתחו סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, סרטן שד ועוד. השכיחות של מחלות לב אצל הצאצאים של האמהות המורעבות הייתה גדולה פי 2 (!) מאשר הצאצאים לאמהות לא מורעבות.

ממצא מדהים נוסף שעלה הוא: גם הנכדים והנינים שנולדו היו במשקל לידה נמוך. כלומר, תזונת האמהות למעשה משפיעה גם על ביטוי גנים בתאי הביציות והזרע של ילדיהם - גם על ביטוי הגנים אצל הנכדים. חשוב לציין שלא רק מחסור במזון מזיק לעובר, אלא גם השמנה ואכילת יתר התגלו כמזיקים. השמנה אצל האם מגבירה את הסיכון של הצאצאים להשמנה וסוכרת מסוג 2 בבגרותם. נשים שמעדיפות לאכול "ג'אנק פוד" עתיר קלוריות, שומן רווי, סוכר ודל בויטמינים ומינרלים במהלך ההריון ואפילו מעט לפניו, עלולות ללדת ילדים עם סיכוי מוגבר להיות בעודף משקל לחלות בסוכרת סוג 2 בהמשך החיים.

אז מה בעצם אפשר לעשות?

  • לנצל את חלון ההזדמנויות להשפיע על בריאות ילדינו ועל בריאות הדורות הבאים בצורה מועילה וחיובית.
  • הזמן הקריטי שבו יש למזון ולסביבה השפעה גורלית על הדלקה וכיבוי גנים שיקבעו את גורל צאצאינו הוא זמן ההריון ובעיקר הטרימסטר הראשון, וגם תקופת החיים הראשונה מיד לאחר הלידה. זהו חלון הזדמנויות נדיר שלא יחזור על עצמו.
  • כדאי להתכונן להריון מראש, להכין את הגוף בעזרת תזונה טובה ומאוזנת, נטילת חומצה פולית, הפסקת עישון ושמירה על כושר גופני טוב, וכמובן שמירה על משקל גוף תקין.
  • חשוב לבדוק את רמת ויטמין B12 עוד לפני ההריון כדי להשלים חוסרים אם צריך. חשוב לדעת שנשים צמחוניות וטבעוניות עלולות להיות בחוסר של B12.
  • מועד ההתעבורת לרוב אינו ידוע לנו ולכן כדאי להכין את הגוף מבעוד מועד, כיוון שכבר בשלבי ההריון הראשונים נעשים השינויים האפיגנטיים, עוד לפני שגילינו שאנו בהריון בעצם.
  • הריון אינו זמן לדיאטות קיצוניות ולירידה במשקל. מאידך, את גם לא אמורה לאכול "בשביל שניים" ולהעלות 30 ק"ג במשקל!

אז מה לאכול?

במחקרים נמצא שתפריט ים תיכוני מסורתי הינו עשיר בחומרים שיכולים לסייע בהפעלה של גנים "חיוביים" והשתקת גנים "שליליים". תפריט ים תיכוני מכיל שפע ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות, זרעים, אגוזים, שמן זית, דגים, מוצרי חלב כמו יוגורט ובשר ועוף שנאכלים במידה מתונה יחסית. מה צריך להכיל תפריט בריא:

  • פירות ושפע ירקות מכל הצבעים.
  • לחם מלא ודגנים מלאים כמו אורז מלא, שיבולת שועל, שיפון או כוסמת.
  • קטניות כמו עדשים, חומוס, שעועיות יבשות, אפונה ועוד.
  • בשר רזה, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב רזים.
  • שומן מהסוג הבריא: שמן זית, טחינה, אבוקדו, שקדים, ואגוזים וזרעים.

מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית שתעזור להרכיב תפריט מותאם אישית לצרכים וההעדפות שלכם, ותוכל להמליץ על השלמות תזונתיות של ויטמינים ומינרלים לפי הצורך. ולסיכום, החדשות הטובות הן שקיים חלון הזדמנויות בזמן ההריון שבו ניתן בעזרת תזונה בריאה ומתאימה למנוע במידה מסוימת מחלות וסבל בדורות הבאים.

הכותבת היא לאה בן-אריה, דיאטנית קלינית במבשרת ציון והסביבה. בקרו באתר של לאה.