הזרקת אינסולין: אנו זקוקים לו כשהבקרה הטבעית של הגוף נפגעת
הזרקת אינסולין: אנו זקוקים לו כשהבקרה הטבעית של הגוף נפגעת

הקשר בין אינסולין לסוכרת

בתהליך איזון הסוכר בגוף, האינסולין מהווה מעין "מפתח" להכנסת הסוכר שבכלי הדם לתוך התאים. בסוכרת סוג 1 ("סוכרת נעורים") ישנו מחסור של אינסולין בגוף והשימוש באינסולין חיצוני הינו בגדר חובה, ואילו בסוכרת סוג 2 ("מבוגרים") עם התקדמות המחלה ישנה התדרדרות בתפקוד תאי בטא בלבלב וכך גם בהפרשת האינסולין. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו למרות עלייה בערכי הסוכר אין מספיק ייצור של אינסולין, הסוכר אינו יכול להיכנס לתאים וכך רמת הסוכר נשארת גבוהה ואף ממשיכה לעלות בדם. במהלך 10 השנים האחרונות גבר השימוש באינסולין בטיפול בסוכרת סוג 2, בייחוד עקב הבנה כי סוכרת זו גם בעלת מאפיינים של חוסר אינסולין ועקב הופעת ראיות תומכות לכך שהוספתו לטיפול עוד בשלבים הראשונים יעילה בהגעה לאיזון ולמניעת סיבוכים. למרות חשיבות ויעילות הטיפול באינסולין עדיין מטופלים רבים ואף גם הצוותים הרפואיים דוחים את השימוש בו (גם כאשר הטיפול התרופתי הרגיל אינו יעיל). לרוב הסיבות לכך הן פסיכולוגיות כמו הפחד מההזרקה, המחשבה שזה הסוף, חשש ממורכבות הטיפול, היפוגליקמיה (סוכר נמוך מדי) וכדומה.

מה ההבדל בין אינסולין טבעי בגוף לבין אינסולין בזריקות?

בגוף האדם הלבלב מייצר באופן טבעי את הורמון האינסולין בכמות קטנה לאורך כל היום והלילה. כאשר אנו אוכלים הלבלב מפריש בנוסף לכך כמות אינסולין יותר גדולה לזמן קצר על מנת "לכסות" את השפעת הארוחה. כלומר, ישנה עלייה נוספת ברמת סוכר עקב הארוחה ועל כן ישנה הפרשה נוספת של אינסולין בתגובה לכך. הטיפול באינסולין בסוכרת צריך לחקות את ההתנהגות הטבעית של הגוף בהפרשת האינסולין לאורך היום ובהתאם לארוחות שנצרכות, אך מאחר והבקרה הטבעית של הגוף נפגעת, אנו צריכים לבד לבצע את הבקרה וההתאמה. אינסולין חיצוני בטיפול התרופתי בחולה הסוכרתי הינו אינסולין אנלוג ("דומה") או אינסולין הומני ("זהה"), אשר מיוצר בהנדסה גנטית או שינוי רצף החלבונים שמרכיב את האינסולין וניתן לרוב באופן תת-עורי בהזרקה או על ידי משאבת אינסולין.

לקריאה נוספת:
הכל על אינדקס גליקמי
גילוי סוכרת: כיצד ניתן לדעת אם אתם סוכרתיים?
סוגי פחמימות והשפעתן על רמות הסוכר בדם
סוכרת הריון: התזונה המתאימה

טיפול בסוגי אינסולין שונים

קיימים שני סוגים עיקריים של אינסולין: אינסולין "קצר טווח" ואינסולין "באזלי" (ארוך טווח):

  • אינסולין באזלי: אינסולין שאמור לחקות את פעילות הלבלב הטבעית המופרשת לאורך כל היום. האינסולין המוחדר בזריקה מופרש בכמות קטנה לאורך כל היום וצריך להספיק ל- 24 שעות. לכן, אינסולין זה נלקח לרוב אחת ליום. יש לשים לב כאשר נוטלים אינסולין זה ליטול בצורה קבועה ובשעה קבועה, על מנת לייצר כמות רציפה ומאוזנת של אינסולין בגוף. דוגמאות לסוגים הקיימים בשוק היום: אינסולין "לבמיר", "לנטוס" ואינסולין חדש יחסית בשם "דגלוטק" המתפרק יותר לאט.
  • אינסולין "קצר טווח": אינסולין זה מחקה את פעולת הלבלב להפרשה מוגברת של אינסולין ביחס לאוכל שאנו אוכלים ועובד לרוב למשך כ- 3-4 שעות. לכן, הוא נלקח רק בצירוף של ארוחות המכילות לרוב פחמימות, וההמלצה ליטול דקות ספורות לפני הארוחה. דוגמאות לסוגים הקיימים בשוק: אינסולין "אפידרה", "הומולוג" ו"נובורפיד". בנוסף לסוגים אלו, קיימים גם סוגים נוספים כגון: אינסולין לטווח בינוני המשפיע לזמן של 6-10 שעות, ואף שילובי אינסולין - זריקה אחת אשר מרכיבה את שני סוגי האינסולין יחדיו - קצר הטווח והבינוני ביחסים שונים. טיפול באינסולין אינו מחייב טיפול בכל הסוגים יחדיו. לרוב טיפול באינסולין יתחיל עם אינסולין באזלי ובמידת הצורך יוסיפו את האינסולין הקצר או יחליפו לשילובים לחילופין.

כיצד מזריקים אינסולין?

הזרקת אינסולין נשמעת הרבה יותר מפחידה ומאיימת ממה שהיא באמת. אין מדובר בזריקה הניתנת על ידי המזרק המוכר לנו, אלא על ידי עט הזרקה. צורתו ממש דומה לעט רגיל עם מחט חד פעמית קטנה ודקה מאוד בקצהו. מטופלים רבים מספרים כי הזרקת האינסולין אף פחות כואבת ומורגשת מבדיקת הסוכר הביתית שהם עושים. כמות האינסולין וזמני לקיחתו צריכה להילקח בהיוועצות עם הצוות הרפואי המטפל - רופא, אחות או דיאטנית בהתחשב בשאר הטיפול התרופתי שנלקח, סוג וכמות המזון, וזמני האכילה במהלך היום.

לסיכום, נטילת אינסולין היום הינה תופעה רווחת ושכיחה. לרוב, הטיפול ניתן כאשר הטיפול התרופתי הקונבנציונלי אינו עובד יותר, אך בזכות תרומתו הרבה לאיזון רבים מעדיפים ליטול אותו בשלבים מוקדמים יותר של הטיפול ולא רק כאשר הם מוכרחים כבר להשתמש בו.

הכותבת הינה מיטל שחימוב, דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת ולטיפול בהשמנה, מלווה ומאמנת לשיפור הרגלי תזונה ואורח חיים. אל האתר של מיטל: www.byou.clinic